ב"ש 4522/07

תקציר

השופט, הרב שפירא, סקר את הראיות שהוצגו נגד שלושה משיבים שהואשמו בשוד קשישה. הראיות, שהצדדים הסכימו כי הן לכאורה, כללו הוכחות ישירות ואובייקטיביות כגון טביעות אצבע ועדויות ראייה, וכן התנהגות מפלילה של המשיבים לאחר האירוע. השופט הדגיש את אופיו האלים והמתוכנן של הפשע, והדגיש את הצורך להגן על הציבור מפני אנשים מסוכנים כאלה. השופט אמנם הכיר בחומרת העבירה, אך שקל גם חלופות מעצר. המשיבים 1 ו-2, בהתחשב בגילם הצעיר וברישומם הפלילי הנקי, ייבחנו על ידי שירות המבחן לאפשרות שחרורם. סניגוריהם של משיבים אלה ימסרו פרטים על החלופות שהוצעו ויבטיחו קשר עם קצין המבחן. בינתיים, המשיב 3, בעל עבר פלילי מדאיג יותר וניסה להתחמק מהמשטרה, יישאר במעצר בשל הסיכון הנשקף ממנו לשלום הציבור. השופט הגיע למסקנה כי חומרת העבירה והסכנה הפוטנציאלית לציבור גוברות על סיכויי השחרור של המשיב 3. פסק דין זה נועד לאזן בין ביטחון הציבור לבין חזקת החפות, ולהבטיח שזכויות המשיבים ייבחנו לצד ההגנה על הקהילה.