ע"א 1695/24

תקציר

הערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בעניין פסילת שופט מהליכים הנוגעים להסדרי ראייה ואפוטרופסות נדחו. התיק נסב סביב זכויות ביקור והערכת מסוגלות נפשית של אם קשישה. המערערות, האם ובתה, טענו כי השופט היה מוטה לטובת הבת השנייה והושפע מדעה מוקדמת באשר למצבה הנפשי של האם. הם סברו כי החלטות השופט, לרבות מינוי אפוטרופוס ומומחה רפואי, משקפות הטיה זו. בית המשפט דן בבקשות לפסול את השופט בשל טענות למשוא פנים וטעויות פרוצדורליות, כגון ייחוס לא מדויק של בקשות למערערים שהוגשו על ידי האם, ותיאור שלילי של האם. עם זאת, בקשות אלה נדחו בנימוק שהמערערים לא הגישו אותן בהזדמנות הראשונה וכי החששות שהועלו אינם עומדים בסטנדרט המשפטי לפסילה. בית המשפט עמד על כך שפעולותיו התבססו על הראיות הקיימות, ללא כל פגיעה במערערים. יתר על כן, תלונות על החלטות פרוצדורליות, כגון הטלת הוצאות וניהול הליך ביזיון בית המשפט, לא נמצאו מספיקות לפסילת שופט. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אף אחת מהנסיבות הנטענות אינה מצדיקה פסילה על פי אמות המידה המשפטיות, והדגיש כי בחלק מבקשות המערערים יש לשון מסיתה. בית המשפט דחה את שני הערעורים, מבלי להטיל הוצאות נוספות בשל היעדר בקשה לתגובה.