רע"פ 4180/07

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את ערעורו על הרשעתו בגרימת מוות ברשלנות, וקיבל באופן חלקי בלבד את ערעורו על גזר הדין. הערעור נסב סביב טענת המבקש כי התאונה לא נגרמה באשמתו, שכן התרחשה בסמוך למעבר חצייה, וכי מספר ראיות מרכזיות זכו להתעלמות או לטיפול לקוי של בתי המשפט. ממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר היו כי היה על המבקש לראות את הנפגע עומד על החציון ולהתחיל לבלום, וכי ניתן היה למנוע את התאונה אילו נהג המבקש בזהירות הראויה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על ההרשעה, והפחית רק את עונש הפסילה לנהיגה. המבקש טען כי בית המשפט המחוזי התעלם מקביעותיו שלו בדבר האפשרות כי שינוי בנתונים מסוימים יכול היה להוביל למסקנה שונה, וכי התאונה הייתה בלתי נמנעת. עוד טען המבקש כי מספר ראיות מרכזיות, לרבות מיקום התאונה, טופלו שלא כהלכה. שופט בית המשפט העליון לא יכול היה להיעתר לבקשת רשות הערעור, שכן היא לא העלתה סוגיות משפטיות או ציבוריות עקרוניות, וחזרה במידה רבה על טענות עובדתיות שנדחו פעמיים קודם לכן. השופט הדגיש את החובות המיוחדות של נהגים המתקרבים למעבר חצייה, וציין כי עדותו של המבקש עצמו סתרה את טענותיו בנוגע למקום התאונה. לבסוף, השופט לא מצא עילה להתערב בגזר הדין. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.