עת"מ 1088/09

תקציר

העותר מבקש לבטל את חוב הארנונה שלו, שלדעתו אין להטיל עליו מאחר שלא החזיק בנכס המדובר בין השנים 1999 ל-2003. בית המשפט מוצא כי העותר לא סיפק הסבר מניח את הדעת לשיהוי בהגשת העתירה, שהוגשה שנה וחצי לאחר שנודע לו על החוב. למרות שהשופט היה דוחה את העתירה על סמך שיהוי זה, הוא שקל גם את גופו של המקרה. העותר טוען כי מאחר שלא החזיק בנכס, אין להטיל עליו את המסים. השופט קובע כי העותר לא הביא ראיות מספיקות לכך שלא החזיק בנכס בתקופה זו וכי הסתמכותו על פסק בוררות משנת 2000, הקובע כי אין לחייבו במס לאחר ינואר 1998, אינה הגנה מספקת. יתר על כן, השופט מסביר כי טענת ה"איני מחזיק" של העותר – חריג לכלל לפיו מוטל מס על בעל נכס – אינה יכולה להיות מובאת בפני בית המשפט, שכן העותר לא ניסה תחילה למצות אפיקי התנגדות מנהליים, כנדרש בחוק. גם אם בית המשפט היה מקבל טענה זו, העותר לא הביא הוכחה לכך שלא החזיק בנכס, והראיות מצביעות אחרת. לפיכך, השופט דוחה את העתירה. עם זאת, הם נעתרים חלקית לבקשת העותר בנוגע לתקופה שבה קבע פסק הבורר כי אין לחייב את העותר. לפיכך, יוותר על חוב הארנונה לתקופה שבין 15 במאי 2000 ל-5 באוגוסט 2003.