עמ"נ 441/07

תקציר

בעל דירה בחיפה שהייתה בהליכי שיפוץ ערער על החלטת ועדת הערר של עיריית חיפה להטיל ארנונה כללית על הדירה. הבעלים טען כי הנכס ניזוק עד כדי כך שלא ניתן לעשות בו שימוש, ולכן יש לפטור אותו מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. ועדת הערר העניקה פטור מוגבל ממס לתקופה סבירה מיום רכישת הנכס ועד ליום 30.8.2007, אך הבעלים דרש פטור לתקופה בלתי מוגבלת. בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר וקבע כי הבעלים לא עמד בתנאים לפטור מוחלט המפורטים בסעיף 330, שכן הנכס לא נהרס ולא ניזוק במידה שאינה ראויה למגורים. כמו כן, הבעלים לא הביא ראיות מספיקות לעלות שיפוץ הנכס, ובית המשפט הסכים עם החלטת הוועדה שלא לאפשר לבעלים לחקור בחקירה נגדית את עדי העירייה. עוד הדגיש בית המשפט כי תכליתו של סעיף 330 היא לעודד שיפוץ והחזרת נכסים לשוק, ולכן פטור מוגבל בזמן היה סביר במקרה זה. טענת הבעלים כי אין להגביל את תקופת השיפוץ שכן סעיף 330 אינו קובע מסגרת זמן נדחתה, ובית המשפט הגיע למסקנה כי אין לתגמל את הבעלים בגין הארכת השיפוץ לצורך קבלת פטור ממס. הערעור נדחה, והבעלים חויב בהוצאות המשפט של העירייה.