מ"ת 18020-09-11

תקציר

המשיב מואשם בביצוע מעשי גניבה, ובפרט גניבת רכב, ובסיוע להובלתו ומכירתו. קיומן של ראיות לכאורה לגניבה לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. הראיות כוללות את הודעותיו של המשיב עצמו, בהן הודה במעשים המיוחסים לו, ואמירות נוספות בנוגע להובלת הרכב הגנוב, המלמדות על מעורבותו באירוע. חרף קיומן של ראיות לכאורה והודאת המשיב, הדגיש בית המשפט כי אין לבחון בשלב זה את מהימנות הראיה, אלא את הערך הראייתי הפוטנציאלי שיש לה להליכים משפטיים עתידיים. תפקידו הנוכחי של בית המשפט הוא לבחון האם קיימות די ראיות כדי לייחס את העבירות למשיב ולקבוע את דרך הפעולה הראויה, המהווה במקרה זה חלופת מעצר. בית המשפט הכיר במעצרו הבלתי חוקי של המשיב, שנבע מתקלה טכנית, אך בחר שלא להתמקד בתקלה זו. תחת זאת, בחן בית המשפט את מסוכנותו של המשיב לציבור ואת הפוטנציאל שלו לשיבוש הליכי משפט, המהווים עילה למעצר. מעשיו של המשיב, שכללו ניצול מומחיותו כחשמלאי רכב וסיוע בהובלת הרכב הגנוב, מצביעים על מסוכנותו. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שתפקידו היה מינורי יחסית לחברים אחרים בחוליית הפשיעה שהיו מעורבים בגניבה. המשיב לא היה שותף לתכנון הראשוני ונגרר לכאורה לאירוע על ידי אחרים. באשר לסיכון של שיבוש הליכי משפט, בית המשפט הכיר בנכונותו של המשיב לשבש את הצדק במהלך האירוע. עם זאת, צוין כי הוא שיתף פעולה עם המשטרה בחקירתו ומסר מידע רב ערך, לרבות מיקום כלי הרכב המוסתרים, שהפחית את הסיכון. בית המשפט הדגיש כי גם במקרים חמורים יש לשקול חלופות מעצר, במיוחד אם ניתן לנטרל את מסוכנותו של המשיב ביעילות. לצורך החלטה על הפעולה המתאימה, הורה בית המשפט על תסקיר שירות המבחן לבחינת הצורך במעצר בית והסדרי פיקוח נוספים, אשר ייבחנו על ידי בית המשפט לצד הצעת ביטחונות כספיים משמעותיים. דו"ח זה צפוי לסייע לבית המשפט לגבש את עמדתו הסופית בנושא. הדיון הבא נקבע ל-10 באוקטובר 2011, ותסקיר שירות המבחן אמור להתקיים ב-9 באוקטובר.