ע"א 625/85

תקציר

פסק הדין הנדון נסוב סביב מכירת דירה שנויה במחלוקת בין חברה, גוב ארי נתניה חברה לבנין והשקעות, לבין המערער, יצחק גויטן. בשל אי התשלום של גויטן, ביטלה החברה את החוזה ופנתה לבית המשפט המחוזי לקבלת פסק דין הצהרתי, שניתן. פסק הדין הכריז על הסכם המכר כבטל והתיר מחיקת הערת אזהרה לגבי הדירה. עם זאת, פסק הדין כלל גם הסתייגות מאחריותה הנלווית של החברה להשבת התשלומים ששולמו על ידי גויטן. לאחר מכן עברה החברה פירוק, והמפרק שמונה ביקש מבית המשפט הבהרות נוספות בנוגע לדירה. בית המשפט המחוזי, בפסק דין נפרד, אישר את בטלות ההסכם אך קבע כי יש להתייחס לתביעתו של גויטן להחזר תשלומיו כתביעה של נושה רגיל. הסוגיה העיקרית בערעור הייתה האם חובת החזרת התשלומים היא תנאי לביטול ההסכם או עניין עצמאי. השופט אלוני, בהסכמתו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הדגיש כי חובת ההשבה לגויטן היא חלק משלים מפסק הדין, שאינו קשור לתוקף ביטול ההסכם. על פי החוק, ביטול ההסכם הביא לחובת הפירעון, אך הבטלות לא הייתה מותנית בפירעון זה. בהירות פסק הדין בנושא זה התחזקה נוכח העובדה שהביטול נכנס לתוקף עם מתן ההודעה, שקדמה לפסק הדין. זאת ועוד, מחיקתה המיידית של הערת האזהרה, כפי שהורה בית המשפט, הצביעה על בטלותה של הזכות החוזית שעליה היא נועדה להגן. בית המשפט העליון קבע כי פרשנותו של בית משפט קמא לפסק דינה של השופטת טלגם הייתה נכונה ודחה את הערעור. האזכור המפורש של פסק הדין בדבר ביטול והוראות החוק בדבר הפרת חוזים תמכו בפרשנות זו. בנוסף, נדחתה הסוגיה הצדדית הנוגעת לפסק דין אחר, עליה הסתמך גויטאן, שכן הסברו של שופט בערעור נפרד לא יכול היה להבהיר או לפרש את פסק הדין הקודם. בפסק הדין הודגש כי זכותו של גויטן להשיב את תשלומיו נפרדת מבטלות ההסכם ויש לטפל בה באמצעות הליכי פירוק. הערעור נדחה, וגויטן נדרש לכסות את הוצאות המשיבים.