ת"א 2456/07

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית למחיקת תביעות ולתיקון כתבי טענות בסדר הדין האזרחי. הוא מפנה למקורות משפטיים כגון תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, האוסרת על העלאת עילות תביעה חדשות או טענות בלתי עקביות בתשובות בכתב, והפסיקה המפרשת אותה. השופט מדגיש כי על המשיבים להגיב רק לטענות בלתי צפויות ולהביא עובדות חדשות בפני בית המשפט. במקרה זה, השופט קובע כי תשובתו המתוקנת של התובע אינה מציגה חוסר עקביות או עילות תביעה חדשות, אלא מספקת פרטים עובדתיים נוספים. באשר לתקופת ההתיישנות, מציינת השופטת כי התביעה המתוקנת אינה מציגה תביעה חדשה אלא מרחיבה את הקיימת. השופט נוזף בתובע על כך שתיקן את תשובתו באופן לא ראוי מבלי להגיש בקשה, אך בסופו של דבר אינו מבטל את התיקון. במעבר לבקשה לשחרור בערבות, השופט מכיר בשיקול הדעת הרחב של בית המשפט בבואו להורות לתובע להעמיד ערבות להוצאות הנתבע. הם מסכמים את הקריטריונים להיענות לבקשות כאלה ומכירים בזכות החוקתית לגישה לבית המשפט, ומאזנים אותה עם זכותו של הנאשם שלא לעמוד בפני פסק דין ריק אם יזכה. השופט מחליט שלא להורות על שחרור בערבות במקרה זה, בהתחשב בשלב הראשוני של התביעה ובהיעדר ראיות, אך משאיר את האפשרות פתוחה לבקשות עתידיות ככל שהתיק מתקדם. פסק הדין כולל גם צו איסור פרסום שנועד להגן על זהות התובעים וקרוביהם ודוחה את הבקשה לפצל את הדיון. לבסוף, השופט דוחה את הבקשה ומחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים בשל התנהלות התובע.