עת"מ 625/06

תקציר

בית המשפט החליט כי החלטת המשיב שלא לרשום את העותר כתושב קבע בישראל בשנת 2006 הייתה מוצדקת. החלטה זו התקבלה על בסיס חששות ביטחוניים שהועלו על ידי הרשויות הרלוונטיות בשל מעורבותו של העותר בארגון טרור וגילויי קיצוניות. בית המשפט מצא כי השיהוי שביצע המשיב בטיפול בבקשת העותר לרישום, שנמשך מספר שנים, אינו פוטר את העותר מהחסמים הביטחוניים שהתעוררו בתקופה זו. פסק הדין בעת"א 1124/04, אשר הורה למשיב לרשום את העותר ללא כל מניעה משפטית, צוטט אף הוא כנימוק פרוצדורלי לדחיית העתירה הנוכחית. פסק דין קודם זה התנה את רישומו של העותר בהיעדר כל מניעה משפטית חדשה, ובכלל זה החששות הביטחוניים שהועלו בשנת 2006. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי האינטרסים הקיומיים של המדינה גוברים על כל פגיעה כתוצאה מאיחור הטיפול בבקשה וכי העותרת נושאת באחריות למכשולים הביטחוניים שנוצרו. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי החלטת המשיב נופלת בגדר הסבירות, במיוחד בהתחשב בסמכות הרחבה הנתונה לשר הפנים במקרים אלה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיב.