רע"א 1017/97

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט העליון לפירוק שיתוף במקרקעין של בניין בתל אביב. המשיבים ביקשו תחילה לפרק את השותפות באמצעות מכירת הנכס לכל המרבה במחיר, בנימוק של נטל כלכלי וחוסר כדאיות של תיקון מבנה ישן המושכר לדיירים מוגנים. מנגד, העדיפו המבקשים להפוך את הבניין לבית משותף, בטענה כי הדבר יאפשר להם לשמור על בית משפחתם הוותיק. בית משפט השלום צידד במבקשים, אך בית המשפט המחוזי העדיף את המשיבים בקובעו כי רישום הבניין כבית משותף יגרום להפסד כספי משמעותי בשל אתגרי שיפוץ וסכסוכים בין הדיירים לעירייה. עם זאת, בית המשפט העליון הפך פסק דין זה, והדגיש כי יש לתת עדיפות לחלוקה בעין אלא אם היא גורמת להפסד משמעותי, עיקרון בדיני הקניין. בית המשפט ציין כי לרשות השופטת שיקול דעת להחליט האם הפיכת בניין לבית משותף אינה צודקת, בהתחשב בסכסוכים מתמשכים בין בני זוג. בסופו של דבר, בית המשפט העליון העדיף את עמדת המבקשים, ותמך ברישום הבניין כבית משותף, שכן רצונם של המשיבים לנתק את הקשר עם המבקשים לא היווה עילה מספקת להוכחת הפסד משמעותי או צורך במכירה לצד שלישי. התיק הועבר לבית משפט השלום להמשך הליכים בהתאם לפסק דין זה, תוך הדגשת עליונות החלוקה בעין, אלא אם כן נטען אחרת באופן משכנע.