עב"ל 172/08

תקציר

החלטת בית המשפט היא שהערעור מתקבל. יש לפרש את הסכם הניידות המפרט את התנאים לקבלת הלוואה לרכב וקצבת ניידות לנכים תוך התחשבות במטרת ההסכם, מבלי להטיל דרישות זכאות נוספות שלא צוינו בהסכם. ההסכם קובע כי הגורם הקובע את הזכאות הוא מועד הגשת הבקשה ולא כל מועד אחר. לפיכך, שינוי נסיבות זמני לאחר מועד הגשת הבקשה לא יפסול את הבקשה ולא יחייב את המבקש להיות זכאי מחדש. במקרה דנן, השינוי הזמני בסטטוס התעסוקתי של המערער לא חייב אותו לעמוד מחדש בתקופת הזכאות בת 21 החודשים. המערער עמד בתנאים בעת הגשת הבקשה ושינוי מעמדו הזמני לא היה שינוי מהותי או ארוך טווח. לפיכך, דרישת המוסד לקבוע מועד חדש להגשת מועמדות או להטיל תקופת אכשרה נוספת אינה עולה בקנה אחד עם תנאי ההסכם ותכליתו. המערער זכאי לדמי ניידות מוגדלים מיום מילוי התנאים, ללא צורך להגיש בקשה חוזרת או לשרת תקופת אכשרה נוספת. על המוסד לחשב את זכויות המערער רטרואקטיבית למועד זה. בנוסף, יישא המוסד בהוצאות ערעורו של המערער, בסך 5,000 ₪.