ת"א 57070/03

תקציר

בפסק הדין נקבע כי אין מחלוקת כי המוכרים הפרו את הסכם המכר בכך שלא רשמו את הזכויות בנכס על שם הרוכשים במועד הנקוב בהסכם, והדבר נחשב להפרה יסודית. עם זאת, הרוכשים אינם זכאים לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם, שכן הוא חל רק על תרחישים שונים. הכונסים אינם צד להסכם המכר ואינם אחראים כלפי הרוכשים תחתיו; הם גם אינם חייבים בתשלום הפיצוי המוסכם. עם זאת, הם חבים לרוכשים חובת זהירות ואחראים לנזקים התוצאתיים שנגרמו עקב רשלנותם במילוי תפקידם ככונסי נכסים. מהראיות עולה כי כונסי הנכסים התרשלו ולא פעלו בנאמנות, ביושר ובחריצות כלפי הרוכשים. הם לא הצליחו לברר את מעמדו המשפטי של הנכס ועיכבו את מתן האישורים הדרושים להעברת הזכויות, מה שגרם לרוכשים להוצאות נוספות. בנוסף, ידיעת הרוכשים על מצבו הבעייתי של הנכס טרם חתימת ההסכם אינה שוללת התנהלות רשלנית של כונסי הנכסים. טענות כונסי הנכסים המאשימות את מינהל מקרקעי ישראל, את עורך הדין של הרוכשים או את הרוכשים עצמם בעיכוב אינן משכנעות. הרוכשים זכאים לפיצוי כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מהתנהלות הכונסים ובגין ההוצאות שנגרמו להכשרת הנכס. הסכום הכולל של הרוכשים הוא 17,207 שקל, כולל ריבית והצמדה, וכן 7,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.