ת"פ 472/02

תקציר

הנאשם הואשם בקשירת קשר לסחר בסמים ובעבירה של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית. כתב האישום נבע מאירוע שהתרחש ביום 23.10.02, כאשר הנאשם היה נוסע במרצדס נהוגה על ידי איברהים נג'אר, שנעצרה על ידי המשטרה. כמו כן נעצר רכב הונדה נפרד בו נהג ראאד בן סולימאן חוסיין פארס, שהכיל כמות גדולה של הרואין. בכתב האישום נטען כי הנאשם קשר קשר עם ראא'ד לסחור בסם. רוב העובדות אינן שנויות במחלוקת. ממסלולי הנסיעה של הרכבים, כפי שאותרו על ידי המשטרה, עולה כי המרצדס בה נהג הנאשם הובילה את ההונדה, ושני כלי הרכב נסעו בדרך מוזרה המרמזת על תיאום ביניהם. גם התנהגות הנוסעים במהלך עצירת המשטרה והחקירות שלאחריה העלו חשדות. הסוגיה המרכזית שעמדה במחלוקת הייתה האם יש די ראיות להוכחת קשר בין הסם לבין הנאשם, עליה חלקה ההגנה. בית המשפט בחן ראיות נסיבתיות רבות הקושרות את הנאשם לראיד ולסם, לרבות רישומי טלפונים, הצהרות עדים ושתיקת הנאשם במהלך החקירה והמשפט. השופט ציין כי נטל ההוכחה נותר על התביעה לאורך כל המשפט, אך משקלן של הראיות הנסיבתיות העביר את נטל הבאת הראיות לנאשם. השופט שקל גם שני מזכרים שהפלילו ישירות את הנאשם, ודחה את טענת ההגנה כי הם מפוברקים. בסופו של דבר, הרשיע השופט את הנאשם בכל סעיפי האישום, ומצא כי די בראיות הנסיבתיות, יחד עם שתיקת הנאשם והזכרונות, כדי להביא להרשעתו מעבר לספק סביר.