רע"א 1208/23

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטה פרוצדורלית בעניין גילוי מסמכים. השופט הדגיש את שיקול הדעת הרחב המוקנה בדרך כלל לבתי משפט פרוצדורליים, במיוחד בכל הנוגע לגילוי מסמכים ועיון בהם, וציין כי ערכאות ערעור מתערבות בדרך כלל רק במקרים חריגים שבהם החלטה נחשבת בלתי קבילה, שגויה או בלתי צודקת. בית משפט קמא כבר בחן את הבקשה לגילוי מסמכים, נעתר למרבית בקשת המבקש, אך דחה גילויים מסוימים בשל חוסר רלוונטיות לליבת המחלוקת, שעניינה פרשנות הסכם מכר בדבר זכויות בניה. השופט הכיר בעיקרון הכללי של גילוי מסמכים מרחיבים למען הגינות ואמת, אך הדגיש את הצורך באיזון בין רלוונטיות, חשיבות המסמכים, ראיות חלופיות וכל נטל או פגיעה פוטנציאליים בזכויות. בהתחשב באופיו הפרשני של הסכסוך, שעיקרו הסכם עמידר-פרוביזור, מצאה השופטת כי הסכמי מכר או תקנון נוספים לא השפיעו באופן משמעותי על קביעת כוונות הצדדים או על תוצאת הסכסוך. לפיכך, הרלוונטיות המצומצמת של המסמכים המבוקשים, לצד הנטל שתטיל חשיפתם, לא הצדיקה את ביטול החלטתו של בית משפט קמא. עם זאת, בית המשפט ציין כי אם ישתנו הנסיבות הרלוונטיות במהלך ההליך, ייתכן שיהיה צורך בחשיפת מסמכים נוספים. משכך, הבקשה נדחתה ללא הוצאות, שכן לא נדרשה תגובת המשיבים.