ע"פ 9274/08

תקציר

הערעור היה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו הורשע המערער בביצוע מעשים מגונים ואונס במסווה של "טיפול". בית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי והורה על פיצוי כספי למתלוננת. האישומים נבעו מאירועים שאירעו בשנת 2004, בהם הציג עצמו המערער, בן 68, במרמה כמרפא למתלוננת בת 22 המתמודדת עם אתגרים אישיים. גרסת המערער נדחתה על ידי בית המשפט. בית משפט קמא מצא את המתלוננת ועדי תביעה אחרים מהימנים, אם כי ציין את היעדרותה של עדת מפתח, שולי. המערער ערער וטען כי סיפורה של המתלוננת מפוברק וכי עדותה של שולי הייתה יכולה להיות מכרעת. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא, תוך הדגשת אמינות עדותה העקבית של המתלוננת והיעדר מניע אמין לפברק. בית המשפט קבע כי המעשים אכן היו מיניים, ונעשו בתואנות מרמה. טענות המערערת בדבר אי הכרה בגבולות הטיפול נדחו; בית המשפט מצא כי הטיפול שהוצג היה מסווה מזויף למעשים מיניים. בית המשפט קבע כי למרות "הקפאתה" של המתלוננת במהלך אירוע האונס, התנגדותה ברורה ותומכת בהיעדר הסכמה. הערעור נדחה, ובית המשפט שב ואישר את החלטת בית משפט קמא, תוך שהוא שב והדגיש כי מעשיו של המערער מהווים הפרת אמונים חמורה וניצול חולשותיה של המתלוננת.