עפ"ג 26293-01-17

תקציר

המערער והמשיב ערערו שניהם על החלטת בית משפט השלום בירושלים בעניין הרשעתו של המשיב בשורה של עבירות של הונאת מס ועבירות נלוות. המשיב בנה ומכר דירות בבניין מגורים מבלי לדווח על הכנסותיו לרשויות המס, דבר שאפשר לו ולרוכשים להתחמק מתשלום מס. בית משפט קמא הרשיע את המשיב על סמך הודאתו וגזר עליו 20 חודשי מאסר, שני מאסרים על תנאי וקנס בסך 80,000 ₪. שני הצדדים ערערו על גזר הדין לבית המשפט העליון. המערערת (המדינה) ביקשה להחמיר בעונש, בטענה כי בית משפט קמא לא שקל כראוי את נסיבות העבירות, שאפשרו "כלכלה שחורה". המשיב טען כי העונש חמור מדי וביקש עונש קל יותר. ערכאת הערעור קבעה כי עונשו של בית משפט קמא היה סביר ולא חרג באופן משמעותי מרמת הענישה הראויה, במיוחד נוכח חומרתן של העבירות. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות הודאתו, חרטה ופירעון חלקי של חובו לרשויות המס. בסופו של דבר, דחה בית המשפט לערעורים את שני הערעורים, ואישר את גזר דינו של בית משפט קמא. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והעתקים נמסרו לבאי כוחם.