רע"א 20331-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בתיק **רע"א 20331-11-24 דוד ריטרסקי נ' עיריית פתח תקווה ואח'**, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחדשנות הפרוצדורלית העולה ממנה: ### 1. רקע דיוני ומהות המחלוקת ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המבקש הגיש תביעת לשון הרע נגד עיריית פתח תקווה וחברת "מילגם", בטענה כי דרישות חוב ארנונה שנשלחו אליו מהוות פרסום לשון הרע. תביעתו נדחתה בבית משפט השלום, וערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי. הבקשה דנן הופנתה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים #### א. אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ההחלטה מעגנת את העיקרון המשפטי המושרש לפיו רשות ערעור בגלגול שלישי אינה ניתנת כדבר שבשגרה. בית המשפט העליון מדגיש שני תנאים מצטברים/חלופיים למתן הרשות: 1. **חריגה מעניינם הפרטני של בעלי הדין:** על הבקשה לעורר שאלה משפטית עקרונית, ציבורית או חוקתית, אשר השלכותיה חורגות מהסכסוך הספציפי בין הצדדים. 2. **מניעת עיוות דין:** גם בהיעדר שאלה עקרונית, בית המשפט עשוי להתערב אם שוכנע כי נגרם למבקש עוול חמור המצדיק התערבות חריגה. במקרה דנן, השופט שטיין קבע כי ההכרעות של הערכאות הקודמות "נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה", ולכן אינן עומדות במבחן העקרוני. #### ב. סיווג תביעות לשון הרע בהקשר של גביית חובות מנהלית אף שההחלטה קצרה, היא משקפת את הגישה השיפוטית כלפי תביעות לשון הרע המוגשות בגין הליכי גבייה מנהליים (ארנונה). בית המשפט מאותת כי ככל שמדובר ביישום עובדתי של דיני לשון הרע על דרישות חוב, מדובר בנושא עובדתי-יישומי שאינו מצדיק, ככלל, דיון בערכאה שלישית. ### 3. חדשנות משפטית ופרוצדורלית: תקנה 148א החידוש המרכזי בהחלטה זו טמון בשימוש המפורש והממוקד ב**תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018**. * **ייעול ההליך השיפוטי:** תקנה זו מעניקה לערכאת הערעור סמכות לדחות בקשת רשות ערעור או ערעור ללא צורך בפירוט נרחב של נימוקים, אם מצאה כי אין מקום להתערב בפסק הדין וכי לא מתעוררת שאלה משפטית חדשה. * **דחייה ללא תשובה:** בית המשפט עשה שימוש בסמכותו לדחות את הבקשה "על הסף" מבלי לבקש את תגובת המשיבות. הדבר משקף את המגמה של צמצום עומסים בבית המשפט העליון ומניעת הליכי סרק בגלגול שלישי שאין בהם תרומה להלכה המשפטית. * **הנמקה תמציתית:** השימוש בתקנה 148א מאפשר לבית המשפט להסתפק בקביעה כי המקרה אינו מעורר שאלה עקרונית, ובכך הוא מחזק את מעמדן של הערכאות הדיוניות וערכאת הערעור הראשונה כפוסקות אחרונות בעניינים עובדתיים. ### 4. סיכום ומסקנות החלטת השופט שטיין בתיק זה מהווה תזכורת לחשיבות הדיוק המשפטי בהגשת בקשות רשות ערעור לעליון. בית המשפט מבהיר כי: 1. סכסוכים עובדתיים, גם אם הם נוגעים לדיני לשון הרע הרגישים, יסתיימו בדרך כלל בערכאה המחוזית. 2. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (ובפרט תקנה 148א) הן כלי אפקטיבי בידי בית המשפט לסילוק מהיר של בקשות שאינן עומדות בסטנדרט של "שאלה משפטית עקרונית". 3. אין די בטענה לטעות של הערכאות הקודמות; יש להצביע על צורך משפטי רחב או על עיוות דין זועק כדי לפרוץ את מחסום הגלגול השלישי.