ת"א 707282/06

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגישה רשות מקומית נגד נתבע שבבעלותו נכס באזור התעשייה קריית ים להשבת חובות ארנונה, מים וביוב בסך 146,261.46 ₪. הנתבע טען כי שילם יותר מדי ואף הייתה לו יתרת זיכוי ברישומי התובע. עוד טען כי חלק מתשלומיו לא נרשמו ואחרים הוחלו על הנכס הלא נכון. התובעת, לעומת זאת, טענה כי טענות הנתבעת אינן מבוססות וכי הרישומים שלהם מראים את הסכומים הנכונים המגיעים להם. בית המשפט קיבל את ראיות הנתבע כי הוא היה הבעלים של הנכס משנת 1998 ולא משנת 1994 כפי שנטען על ידי התובע. עוד נמצא כי רישומי התובע היו רישומים מוסדיים ולפיכך ראיה מהימנה. השופט פירט את התחשיבים עבור כל שנה מדוברת, תוך התחשבות בכתבי הצדדים ובראיות שהגישו הצדדים. לגבי השנים 1998-2000 מצא בית המשפט כי לנתבע יתרת חוב בסך של כ-4,000 ₪, למרות טענותיו ליתרת אשראי. באשר לתקופה 2001-2007, קיבל בית המשפט את חישובי התובעת לכל השנים למעט שנת 2007, שם מצא כי התובעת גבתה תשלום יתר בגין ארנונה. השופטת הורתה להפחית את הסכום בהתאם וכן ניכתה סכום נוסף שהתובעת לא רשמה משנת 2004. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובעת אך הפחית את הסכום הנתבע לסך של 141,101.46 ₪. סכום זה, בצירוף שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין בסך 14 אלף שקל, חויב להיות משולם בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 12.8.2010.