ת"פ 52482-04-19

תקציר

פסק הדין דן בחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם ובמטרתו להגן על זכויות עובדים בענפים בעלי ניידות גבוהה, תוך שימת דגש על חובת רישיון לקבלני כוח אדם. החוק נועד לשמור על רווחת העובדים ולהבטיח את קבלתם הראויה לשכרם ולזכויותיהם הסוציאליות. השופט מסכם את הנחיות הענישה לפי תיקון 113 לחוק העונשין, המתמקד בעקרון ההלימות, בהתחשב בחומרת העבירה ובאשמתו של העבריין. במקרה זה הואשם הנאשם בשתי עבירות נפרדות: עבודה כקבלן כוח אדם ללא היתר ואי מסירת תלושי שכר לשני עובדים. השופט קובע כי כל אישום מהווה אירוע בודד אך מספר מעשים, שכן מדובר בעובדים שונים. לגבי העבירה הראשונה, טווח הענישה המתאים נקבע בין 25% ל-60% מהעונש המרבי, בהתחשב בערכים המוגנים שהופרו, משך העבירה ומצבו הכלכלי של הנאשם. מדובר בסכום שנע בין 3,600 ל-8,640 שקל. לגבי העבירה השנייה קובע השופט כי טווח הענישה נע בין 10% ל-30% מהעונש המרבי, שהוא 14,600 שקל, בהתחשב בערך החברתי שנפגע ובמספר המעשים. סכום הקנס הכולל הוא 7,230 ₪, שישולם בתשלומים חודשיים. כמו כן, הנאשמת נדרשת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות אלה בתוך 30 יום ותעמוד בפני השלכות כספיות אם תפר אותן. השופטת מסיימת בכך שהיא מודיעה לנתבעת על זכותה לערער וקובעת את מועד פסק הדין ליום 19.6.2022.