ע"א 491/76

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין מר ידידיה צדוק לבין "גאולים, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ" בנוגע לתוקפו של הסכם בוררות שנחתם ביניהם. הבורר שמונה על פי ההסכם התפטר, מה שגרם לצדוק לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה למנות בורר חלופי. האגודה טענה מנגד כי צדוק הפר את ההסכם ולכן ביטל אותו. לטענת ההתאחדות, מאחר שההסכם בוטל, התפטרותו של הבורר לא הותירה הסכם בוררות תקף, ובית המשפט לא היה רשאי למנות מחליף. בית המשפט המחוזי הורה על המשך הבוררות ומינה בורר נוסף, החלטה עליה ערערה האגודה בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק לטובת ההתאחדות, קיבל את ערעורה ודחה את בקשתו של צדוק לבורר מחליף. בית המשפט קבע כי מרגע שהוקמה בוררות והבורר החל לפעול, היא ממשיכה לפעול באופן עצמאי וכפופה לחוק הבוררות. התחייבויות הצדדים על פי הסכם בוררות אינן מהותיות אלא קובעות את האמצעים ליישוב סכסוכים. הפרת התחייבויות מסוימות על פי ההסכם על ידי צדוק לא הצדיקה את ביטולו, מה גם שהעמותה העניקה לו ארכה ולא מסרה הודעת ביטול רשמית. יתר על כן, שטר הבוררות, בהיותו הסכם הדדי, אינו ניתן לביטול על ידי צד אחד ללא הסכמתו של הצד השני או אישור בית המשפט. קריטי למקרה זה, הדגיש בית המשפט כי כוונתם הברורה של הצדדים, כפי שעולה מההסכם, הייתה למנוע מינוי בורר חלופי על ידי בית המשפט. בעקבות זאת הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי לא ניתן להמשיך בבוררות, נוכח התפטרות הבורר וחוסר תוקפו של ההסכם.