ת"א 15890/03

תקציר

התובעת, תושבת קבע בלוס אנג'לס, ארה"ב, החזיקה בכרטיס אשראי ישראלי שנגנב מביתה. לטענתה, השימוש בכרטיס נעשה שלא כדין בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2000 וגרם להפסדים בסך 30,624 ₪, וכי הנתבעים - מנפיק הכרטיס ומוסד בנקאי - לא נקטו בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע את ההפסד או להשיב את הכספים, ולכן עליהם לפצות אותה במלוא הסכום. עם זאת, הנתבעים טוענים כי התובעת הזמינה כרטיס אשראי בינלאומי וכי כל המשיכות היו במסגרת המותרת, נעשו תוך זיהוי וחויבו בכתובתה הידועה של התובעת. עוד הם מדגישים כי התובע לא הודיע להם על הגניבה אלא חמישה חודשים לאחר המשיכות הבלתי חוקיות, דבר שגרם נזק ראייתי ליכולת החקירה של הנתבעים. השופטת פוסקת לטובת הנתבעים, וקובעת כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהכרטיס נגנב ונעשה בו שימוש ללא ידיעתה או הסכמתה. השופט סבור כי אין זה סביר שהתובעת לא תדווח למשטרה על גניבה, במיוחד לאור אופייה האישי של הגניבה הנטענת מביתה. יתרה מכך, השופטת מציינת כי התובעת לא הודיעה לנתבעים בתוך 30 יום על העסקאות הבלתי חוקיות, כנדרש בחוק. השופט מגיע למסקנה כי הנתבעים פעלו בסבירות ודוחה את התביעה, ומורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.