ע"פ 507/62

תקציר

פסק הדין דן בקבילות עדותו של עד חולה נפש, וטוען כי קביעת הכשירות להעיד צריכה להיערך לפני מתן העדות. השופט צריך לפסוק על כשירות הראיות, תוך השארת מהימנות הראיות לחבר המושבעים. במקרה זה הותרה עדותה של עדה סכיזופרנית, ובית המשפט מצא את דבריה אמינים על סמך ראיות מאששות וחוות דעת של מומחה רפואי. המערער, שהשכיר חדר לאישה הסכיזופרנית, הורשע בניסיון לרצוח אותה. הוא טען כי פעל מתוך הגנה עצמית, אך טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט בשל חוסר עקביות בהצהרותיו ובהתנהגותו לאחר האירוע. מספר ואופי פציעותיה של הנפגעת – למעלה משלושים פצעים על גופה – הביאו את בית המשפט למסקנה כי כוונת המערער הייתה להרוג אותה. הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המערער בניסיון רצח וגזר עליו שלוש שנות מאסר, נדחה.