ת"א 41968-09-24

תקציר

למבקש ולמשיב מס' 1 היה הסכם שכירות למבנה שישמש כמרכז לוגיסטי. המבקש השקיע כסף רב במרכז. המשיבה מס' 1 טענה כי המבקשת לא שילמה דמי שכירות והפרה את ההסכם במספר דרכים נוספות. המשיב מס' 1 ניתק את גישתו של המבקש לכניסה לבניין ולמצלמות האבטחה. המבקש הגיש תביעה בבקשה לסעד זמני כדי לקבל בחזרה את הגישה לבניין. המשיב מס' 1 טען, כי המבקש פעל בחוסר תום לב ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. בית המשפט קבע, כי מעשיו של המשיב מס' 1 מהווים שפיטה עצמית, דבר אסור. הגם שהמבקש שינה את הסטטוס קוו בכך שניתק את גישתו של המשיב מס' 1, אין בכך כדי להוות מקבילה להתנהלותו התוקפנית של המשיב מס' 1. בית המשפט מצא כי למבקש קמה עילת תביעה ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, שכן דחיית הבקשה עלולה להביא לקריסת עסקיהם. טענת חוסר תום הלב של המשיבה מס' 1 מצד המבקש לא הוכחה. אשר על כן, נעתר בית המשפט לבקשה והותיר על כנו את הסעד הזמני שניתן קודם לכן, והורה למבקש להשיב את גישתו של המשיב מס' 1 לשער ולמצלמות האבטחה. התחייבותו העצמית וערבותו של המבקש הבטיחו את נזקיו הפוטנציאליים של המשיב מס' 1. בנוסף, חויב המשיב מס' 1 בהוצאות המבקש.