בר"ע 744-11-20

תקציר

פסק הדין מעניק רשות ערעור ומאפשר את הערעור. המקרה נסוב סביב מחלוקת בין עובד למעסיק לגבי מהות ההסכם ביניהם, בין אם מדובר בחוזה עבודה ובין אם מדובר בהסכם שותפות. על פי חוק בית הדין לעבודה, סכסוכי עבודה הנוגעים ליחסי עבודה מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה. בבית הדין האזורי התנהלו הליכים זהים, בהם טענו שני הצדדים להתחשבנות פיננסית על סמך ההסכם ביניהם. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי חשבונאות אינה עילה לקביעה אלא אלמנט שיש להתחשב בו בסיווג ההסכם. לפיכך, מהות ההסכם, השנויה במחלוקת בין הצדדים, צריכה להיקבע תחילה. פסק הדין מדגיש כי היה על בית הדין האזורי להכריע בקיומם של יחסי עובד-מעביד, שכן הדבר פוגע בסמכותו המהותית של בית הדין לדון בתיק. קביעה ראשונית זו היא מכרעת, שכן היא קובעת לאיזה בית משפט, לבית הדין לעבודה או לבית משפט אזרחי, סמכות לדון בתביעות החשבונאיות ובתביעות נוספות הנובעות מההסכם. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה מהירה בעניין זה, תוך התחשבות גם במאמצי המבקש לקדם את ההליכים. בנוסף, חויב המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, נוכח השיהוי במימוש התביעה.