עע"מ 4291/22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין המנגנון למשיכת עררים על מטלת הכתיבה של בחינת לשכת עורכי הדין. בית המשפט פסק לטובת העותרים וקבע כי החלטת ועדת הבחינות לפרסם ערעורים על שאלות אמריקאיות בנפרד ממטלת הכתיבה יוצרת אי שוויון. כתוצאה מכך, היא הורתה לבחון מחדש את ציוני העותרים במטלת הכתיבה כאילו ערעוריהם עדיין תלויים ועומדים. עוד צוין בפסק הדין כי למשיבים הייתה אפשרות ליהנות ממסלול המשיכה האוטומטי, שאמור לחול גם על העותרים. פסק דין זה נעתר לבקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. הנציב, בהכירו בטענות כבדות המשקל של שני הצדדים, מצדד במבקשים בשל שלושה טעמים מרכזיים: פרק הזמן הקצר עד לדיון בערעור, השלכותיו הרחבות של פסק הדין על נבחנים רבים, והעובדה שגם עם פסק דינו של בית משפט קמא, המשיבים אינם יכולים לעסוק בעריכת דין באופן מיידי. כמו כן, הסכימו המבקשים לפצות את המשיבים בגין כל נזק שייגרם עקב השהייה. הנציב מדגיש כי החלטה זו אינה מעידה על תוצאת הערעור וכי ההרכב המכריע בערר רשאי לעשות זאת מבלי להחזיר את השעון לאחור עבור המשיבים. הערעור עצמו יישמע ביום 25.7.2022, והנציב מעודד את המבקשים לשקול כיצד פסק דין זה עשוי להשפיע על הנבחנים של סמסטר קיץ 2022.