ע"א 2212/07

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לסכסוך כספי מורכב בו מעורבים חייב, נושה (בנק קונטיננטל בע"מ) וכונס הנכסים הרשמי. הליכי פשיטת רגל נפתחו נגד החייב בשנת 2004, אך המנהל המיוחד שמונה לטפל בתיק סבר כי אין טעם בכך וביקש מבית המשפט לבטל את הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט דחה את התנגדות החייב לבקשה זו וכן דחה את תביעתם שכנגד לפשיטת רגל והפטר מיידי. כתוצאה מכך בוטלו הליכי פשיטת הרגל וצו הכינוס הנלווה אליהם, והותירו את החייב חשוף להליכי הוצאה לפועל ולתפיסה אפשרית של נכסיו. החייבים, המייצגים את עצמם, ערערו על החלטה זו, טענו כי חובם נוצר בתום לב וביקשו עיכוב ביצוע. כונס הנכסים הרשמי התנגד לכך וקבע כי סיכויי ההצלחה בערעור קלושים וכי לחייב יש אפיקים אחרים לבקש סעד, כגון חקירת כשירות. בית המשפט, שהכיר בכך שמבחינה טכנית יש להתייחס לבקשה כסעד זמני בערעור, בחר בכל זאת להפעיל את שיקול דעתו ולראות בה בקשה לעיכוב ביצוע. הנושא המרכזי שעמד על הפרק היה מאזן הנוחות. החייב, בן 69, טען כי ללא הגנת צו הכינוס בריאותו ויכולתו לרכוש תרופות נחוצות יהיו בסכנה, שכן נשקפת לו סכנה מתמדת מצד הנושים. עוד ציינו כי מקום מגוריהם היה בבעלותה הבלעדית של אשתו, וגם הוא היה נתון בסכנת עיקול. כונס הנכסים הרשמי הסתמך על פסיקה קודמת שקבעה כי המשך הליכי ההוצאה לפועל לא ייחשב כנזק בלתי הפיך, והפנה את החייב לחקירת כשירות. עם זאת, בהתחשב במסמכים הרפואיים של החייב ובפוטנציאל הנזק הממשי, החליט בית המשפט לסטות מתקדים זה. היא נעתרה לבקשה לעיכוב ביצוע, עד להכרעה בערעור, בתנאי שהחייב ישלם את כל התשלומים השוטפים מהליכי פשיטת הרגל שבוטלו. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי פוטנציאל הפגיעה בבריאותו של החייב והיעדר הפגיעה בנושים עולים על סיכויי ההצלחה בערעור, במיוחד נוכח גילו המתקדם של החייב ואי תגובתם של גורמים אחרים המעורבים.