בר"מ 1090-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים בהתאם לנתונים שסופקו: **הנדון:** בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים, שדחה ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא ליתן היתר שהייה בישראל למבקש, תושב האזור, הנשוי לאזרחית ישראלית. **עובדות רלוונטיות:** 1. המבקש (תושב האזור) והמבקשת (אזרחית ישראל) נישאו בשנת 2006. 2. בשנת 2009 הגישו בקשה להסדרת מעמד המבקש, ואושרה חלקית עד 2020. 3. במהלך השנים 2006, 2010, 2014 נולדו למבקש שלושה ילדים מאישה אחרת (האישה הראשונה), שאליה היה נשוי עוד בטרם נישואיו למבקשת. 4. בשנת 2022, לאחר דחיות של בקשות לחידוש היתר, הוגשה בקשה חדשה להסדרת מעמד מכוח נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0008 ("טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראל"). 5. הבקשה נדחתה מכיוון שלא הוכח שהמבקש התגרש מאשתו הראשונה, ולפיכך אינו מקיים קשר נישואין בלעדי כנדרש בנוהל. 6. ערר פנימי על החלטה זו נדחה, בקביעה כי המבקשים אינם מקיימים קשר זוגי ובלעדי. 7. ערר לבית הדין לעררים נדחה אף הוא, על יסוד הכתובים, בקביעה כי קיים קשר זוגי בין המבקש לאשתו הראשונה, ולכן אינו עומד בתנאי הכנות ובלעדיות הקשר. 8. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, בקביעה כי לא הוכח קשר בלעדי, ואף כי נולד עוד ילד למבקש ולאשתו הראשונה, ובנוסף כי בית הדין היה מוסמך לדחות את הבקשה על יסוד הכתובים. 9. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון הוגשה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **הגבלת "גלגול שלישי" בבית המשפט העליון:** * **עקרון:** בית המשפט העליון חזר על ההלכה המבוססת כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית הדין לעררים (המהווה ערכאה מנהלית מקצועית) תתקבל רק במקרים חריגים, המעוררים שאלה עקרונית או חשש לעיוות דין. (פסקה 9). * **יישום:** נקבע כי בקשה זו אינה נופלת בגדר מקרים חריגים אלו, שכן טענות המבקשים "נטועות בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי ואינן מעוררות כל שאלה עקרונית." * **חידוש/הדגשה:** הדגש הוא על כך שהיעדר שאלה עקרונית הוא גורם מכריע בנדון, גם אם המבקשים חשים נפגעים באופן אישי. 2. **סמכות בית הדין לעררים לדון על יסוד הכתובים (ללא דיון):** * **עקרון:** בית המשפט העליון אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי וקבע כי בית הדין לעררים היה מוסמך לדון בערר על יסוד הכתובים בלבד, ללא קיום דיון. סמכות זו מעוגנת בסעיף 17(1) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014. (פסקה 10). * **יישום:** נקבע כי החלטת בית הדין להכריע על יסוד הכתובים הייתה בהתאם לסמכותו, וזאת "גם בהינתן ההחלטה הראשונה" (החלטת ביניים שקבעה מועד לדיון). * **חידוש/הדגשה:** ההדגשה היא על כך שהסמכות לדון על יסוד הכתובים גוברת, גם כאשר קיימת החלטת ביניים קודמת שקבעה דיון. בית הדין רשאי היה לסטות מהחלטת הביניים מקום שהיה מוסמך לכך על פי התקנות, ובנסיבות העניין לא נמצא כל חשש לעיוות דין. 3. **תנאי הכנות ובלעדיות הקשר הזוגי כבסיס למעמד:** * **עקרון:** הדחייה של בקשת המבקש התבססה על כישלון הוכחת תנאי הכנות ובלעדיות הקשר הזוגי, כפי שנדרש בנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0008. (פסקה 3-4). * **יישום:** בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי קבעו כי קיומם של ילדים נוספים שנולדו למבקש מאשתו הראשונה במהלך השנים, מהווה ראיה לכך שלא מתקיים קשר נישואין בלעדי עם המבקשת. (פסקה 4, 6). * **חידוש/הדגשה:** הדבר מחזק את הדרישה המהותית והבדוקה של קשר זוגי בלעדי כאשר מבקשים מעמד מכוח נישואין עם אזרח ישראלי. "הוכחת" קשר עם אישה אחרת (גם אם נטען שהם גרושים) פועלת לחובת המבקש. 4. **אי-התערבות בשיקול דעתן של הערכאות הדיוניות:** * **עקרון:** בית המשפט העליון נוטה שלא להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאות הדיוניות (בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי), במיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. * **יישום:** נקבע כי בית המשפט המחוזי קבע בצדק כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של קשר בלעדי, והתשתית הראייתית מלמדת אחרת. (פסקה 6). * **חידוש/הדגשה:** הנטל להוכיח את התקיימות התנאים לקבלת מעמד מוטל על המבקש, ובמקרה זה, הוכחת הבלעדיות כשלה. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את הסמכות הרחבה של בית הדין לעררים לדון בתיקים על יסוד הכתובים, גם אם קיימת החלטת ביניים קודמת. הוא מחזק את הדרישה לבלעדיות הקשר הזוגי כבסיס לקבלת מעמד מכוח נישואין עם אזרח ישראלי, ומבהיר כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על המבקש. כמו כן, פסק הדין מחדד את המחסום הגבוה הנדרש להגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לבית המשפט העליון, המחייב הצגת שאלה עקרונית או חשש ממשי לעיוות דין, ולא די בטענות המתייחסות לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה.