עמ"נ 12302-07-11

תקציר

עתירה מנהלית הוגשה נגד החלטת מנכ"ל משרד החינוך לסרב לקבל רישיון לפתיחת בית ספר יסודי פרטי, נוצרי-אורתודוקסי בכפר יאסיף. ועדת הערר קיבלה את הערר והורתה על מתן הרישיון, אך משרד החינוך ערער על כך. השופט פסק לטובת ועדת הערר ודחה את ערעור המשרד. השופט קבע כי החלטת המשרד לא הייתה מנומקת דיה וכללה טעויות עובדתיות. יתר על כן, סביר להניח שהמשרד לא היה מוסמך לשקול השלכות חינוכיות וכלכליות מערכתיות בשלב הרישוי, שהוא שלב נפרד מההכרה. גם אם כן, המשרד לא הוכיח כי פתיחת בית הספר הפרטי תגרום לפגיעה משמעותית במערכת החינוך הציבורית שתגבר על זכותם החוקתית של הורים לחנך את ילדיהם על פי השקפת עולמם. בית המשפט הסכים עם ועדת הערר כי שיקולי המשרד אינם סבירים ומבוססים על שיקולים זרים. השופט הדגיש כי הזכות לבחור בחינוך פרטי היא היבט משמעותי בחברה דמוקרטית ויש לכבדה, במיוחד כאשר אין בית ספר נוצרי אורתודוקסי בקרבת מקום. השופטת מתחה ביקורת על נחישות המשרד שלא להעניק רישיון ועל מדיניותו הבלתי שוויונית כלפי זרמים שונים. המשרד חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב.