ת"פ 54569-12-11

תקציר

פסק דין זה נובע מאירוע טרגי בו מתה ילדה בת שלוש, טליה דשקוב, לאחר שהושארה בהסעה סגורה שהייתה אמורה לקחת אותה לגן. על הנתבעת במקרה זה, אשת צוות בגן, הוטלה האחריות לדאוג לשלומם של הילדים, הן כסייעת והן כמטפלת. עם זאת, היא לא שמה לב שטליה נשארה במעבורת לאחר שכולם יצאו, מה שהוביל למותה של הפעוטה ממכת חום. בית המשפט מצא את הנאשמת אשמה בפגיעה בקדושת החיים, ברשלנות גבוהה, שכן לא דאגה לשלומם של הילדים ולא הבחינה בהיעדרותה של טליה במשך מספר שעות. רשלנות זו הביאה לתוצאה החמורה ביותר – מותו של הילד. בקביעת העונש שקל בית המשפט את חוסר אחריותה של הנאשמת, התכחשות לתפקידה וניסיונה להתחמק ממשפט על ידי בריחה מהארץ לאחר הרשעתה. בעוד שלנאשמת לא עבר פלילי והנסיבות היו חריגות, התנהגותה הייתה חריגה ודרשה עונש חמור. בית המשפט הבחין בין המקרה שלה לבין אחרים בעלי נסיבות דומות, בהתחשב בהכחשתה, בהיעדר חרטה ובאופי הממושך של רשלנותה. כתוצאה מכך נגזרו על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס של 10,000 שקל או שלושה חודשי מאסר במקרה של אי תשלום ופיצוי של 20 אלף שקל להוריה של טליה. כן נדון עקרון האחידות בגזר הדין, תוך הדגשה כי הנסיבות שונות בכל מקרה.