עפ"ג 3997-07-10

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר הרשיע את המערער בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונטישה, כמפורט בכתב האישום. כתב האישום ייחס למערער את העבירות בקשר לתאונת דרכים בה נהרג אדם, ועל פי כתב האישום, רשלנותו של המערער גרמה לתאונה והוא נטש את המקום מבלי לעצור לבחון את ההשלכות. בית המשפט הרשיע את המערער על סמך עדויות עדי ראייה שתיארו את נסיבות התאונה והודאת המערער כי הוא אחראי לתאונה. עם זאת, לאחד השופטים הדן בערעור קיים ספק אם המשיב הוכיח, מעבר להודאת המערער, כי הוא זה שנהג במשאית הקירור המעורבת בתאונה. בנוסף, קיים ספק בדבר קבילותה ומשקלה של ההודאה, כפי שניתנה לאחר שהמערער נעצר, נאזק ונחקר במשך ארבע שעות. הגם שבית משפט קמא לא מצא בסיס לטענות המערער בעניין זה, השופט סבור כי נסיבות אלה מטילות צל על קבילות ההודאה. לפיכך, השופט סבור כי יש לתת למערער ליהנות מהספק ולזכותו. שופט אחר שדן בערעור הסכים עם קבלת הודאת המערער מרצון וקבילות. לטענת שופט זה, מכלול הראיות – עדויות עדי הראייה, נוכחותו של המערער בזירה בעת התאונה והודאתו – אינו מותיר מקום לספק כי המערער היה נהג משאית הקירור המעורבת בתאונה. שופט זה גם לא מצא פגמים במשקלה של ההודאה וסבר כי גרסת המערער לאירועים עומדת בסתירה לעדויות עדי הראייה. לפיכך, בדעת הרוב, נדחה הערעור על פסק הדין. עם זאת, בשל חששות מסוימים בנוגע לגזר הדין, נדחה פסק הדין בערעור על גזר הדין.