ת"א 1560-04-08

תקציר

פסק הדין מבטל צו עיקול זמני על נכסי המבקש, שהוטל קודם לכן על ידי השופט אברהם יעקב. הצו קשור לתביעה כספית בסך 5,812,979 ₪ שהוגשה נגד המבקש על ידי משרד עורכי דין, המשיב. טענת המשיב מבוססת על שני נימוקים. ראשית, המבקש הטעה לכאורה את המשיב להאמין כי הראיות ששימשו בהליכי בוררות הן אותנטיות, וגרם למשיב לקחת על עצמו ייצוג של לקוח. נטען כי המבקש ידע או היה עליו לדעת כי הראיות מזויפות. המשיב מבקש פיצוי בגין אובדן שכר טרחה מהלקוח. שנית, המבקש לא שילם לכאורה למשיב עבור שירותים משפטיים שניתנו לו ולחברתו. סכום החוב נאמד ב-1,041,821 שקל. פסק הדין מנתח האם קיימות ראיות מהימנות לכאורה לשתי עילות התביעה. באשר לעילה הראשונה, הראיות אינן מצביעות על כך שהמבקש ידע על הזיוף בעת שקישר את המשיב עם הלקוח. טענתו החלופית של המשיב כי היה על המבקש לדעת על כך אינה נתמכת בראיות כלשהן. לפיכך, המשיב לא הביא ראיות לכאורה לעילת התביעה הראשונה. אשר לעילה השנייה, המבקש לא הציג כל ראיה להכחשת ראיות המשיב לטענה זו. הנה כי כן, הביא המשיב ראיות לכאורה לכך שהמבקש חייב להם 1,041,821 ₪ עבור שירותים משפטיים. עם זאת, צו העיקול הזמני בסכום זה מותנה בכך שהמשיבה תעמיד ערבות צד ג' בסך 60,000 ₪ עד למועד שנקבע. סכום התביעה בגין העילה הראשונה מופחת ב-466,450 ₪, בעקבות הודאת המשיב כי קיבל חלק מהסכום הנתבע. כמו כן נדרש המשיב לשלם אגרה לתיקון תביעתו כך שתכלול מע"מ. פסק הדין מסתיים בקביעה כי אין צו להוצאות, וההחלטה תקפה רק למראית עין.