ת"א 26054-01-20

תקציר

התובע, מר תמיר רייכר, והנתבע, מר אייל אוכמן, התקשרו בהסכם בעל פה, לפיו רייכר יקבל 25% מהרווחים מפרויקטי נדל"ן עליהם עבד או במשותף עם אוכמן. רייכר טען כי ההסכם אינו מותנה בתנאי השעיה כלשהם וכי הוא זכאי לרווחים אלה מהפרויקטים המפורטים בכתב התביעה, עליהם עבד או במשותף עם אוכמן במהלך העסקתו בחברת תל דן של אוכמן, עד לסיום העסקתו ב-5 בפברואר 2018. בית המשפט קבע כי הצדדים אכן התקשרו בהסכם מחייב, לפיו רייכר יהיה זכאי ל-25% מרווחי הפרויקטים נשוא התביעה, וכי ההסכם אינו כפוף לתנאי השעיה כלשהם. בית המשפט הורה לנתבעים להעביר לרייכר חשבונות עבור הפרויקטים, כפי שנדרש בכתב התביעה, באמצעות הגשת תצהיר מפורט עם חשבונות מצורפים עד ליום 1.4.2023. התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים נגד רייכר על סך מיליון ₪ בגין נזקים שנגרמו לכאורה כתוצאה מהתנהלותו של רייכר נדחתה, מאחר שבית המשפט מצא כי הנתבעים הפרו את ההסכם ולא רייכר, והנזקים הנתבעים לא הוכחו. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט בגין שלב זה של ההליך, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪.