ת"א 11107-06-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2017, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים. השופט הורה לשני מומחים, מנתח אורתופדי ופסיכיאטר, להעריך את נזקי התובע. האורתופד המומחה ייחס חלק מפגיעותיו של התובע לתאונה, לרבות שבר בצוואר שהצריך ניתוח, והעניק לו 15% נכות לצוואר ו-15% נכות לגב התחתון. עם זאת, השופט סטה מחוות דעתו של המומחה בעניין האחרון, וקבע כי בעיות הגב הקודמות של התובע, שעבר ניתוח לאחר התאונה, לא נגרמו כתוצאה מהתאונה. השופטת התייחסה גם לנכות התפקודית של התובע ולאובדן השתכרות עתידי, בהתחשב בגילו, השכלתו ומשלח ידו. הם הגיעו למסקנה כי נכותו הרפואית של התובע אינה משקפת במלואה את נכותו התפקודית, וכי גישת פיצוי גלובלית מתאימה יותר מחישוב אקטוארי. השופט פסק לתובע 49,000 ₪ בגין כאב וסבל, 55,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 420,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי ו-50,000 ₪ בגין סיוע, סיעוד והוצאות, בסך כולל של 574,000 ₪. סכום זה קוזז ב-3,508 ש"ח עבור דמי הביטוח הלאומי שהתקבלו, כך שנותרו 570,492 ש"ח. לבסוף, פסק השופט לתובע שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות משפט, שישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים שמורה הזכות לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.