ת"צ 53358-05-16

תקציר

המבקש, בעל אג"ח של חברה בפירוק, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנאמן שמונה על ידי החברה. המבקש טען כי הנאמן גבה שלא כדין את שכרו והוצאותיו מקופת הנאמנות ללא אישור אסיפת מחזיקי האג"ח וללא דיווח מספק, וגבה שכר טרחה מופרז. עוד טען המבקש כי הנאמן פועל תחת ניגוד עניינים וכי התובענה הייצוגית היא ההליך המתאים בנסיבות העניין. בית המשפט קבע כי המבקש לא הוכיח את טענותיו. נמצא כי שטר הנאמנות, הקובע את זכאותו של הנאמן לשכר טרחה והוצאות, אינו קובע מנגנון של אישור מראש של מחזיקי האג"ח או דיווח שוטף של הנאמן. עוד מצא בית המשפט כי הנאמן פעל בסבירות בעת גביית שכרו מקופת הנאמנות, שכן פנה לראשונה לחברה ופנה למחזיקי האג"ח רק לאחר שהחברה סירבה לשלם בשל חדלות הפירעון שלה. באשר לגובה שכר הטרחה וההוצאות, קבע בית המשפט כי טענות המבקש אינן מבוססות ודחה את טענותיו כי שכר הטרחה מופרז ובלתי סביר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המבקש אינו נציג מתאים של קבוצת מחזיקי האג"ח. בית המשפט קבע כי האינטרסים של המבקש שונים מאלה של הקבוצה, שכן הוא תבע בעבר את הנאמן בניגוד לעמדת מחזיקי האג"ח, והם סירבו במפורש לייצוגו בהליך הנוכחי. בית המשפט הדגיש את משמעות החלטת אסיפת מחזיקי האג"ח, אשר התנגדה לייצוגו של המבקש, וציין כי המבקש ביקש לכפות את רצונו על מחזיקי האג"ח למרות סירובם. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית והורה למבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 25,000 ₪.