ע"א 5238/13

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה למחוק את סיכומי המערער ובבקשתו לצרף ראיות חדשות. הבקשה הוגשה על ידי המשיב, אשר טען כי סיכומי המערערת נסמכו על ראיות שלא אושרו להגשה וכי בקשת המערערת לצרף ראיה זו כוללת ציטוטים ממנה. בית המשפט בחן שלוש שאלות: עיתוי הבקשה, האם המערער אכן הסתמך בסיכומיו על ראיות חדשות, והבקשה לצרף ראיה עצמה. אשר לעיתוי, בית המשפט מצא כי השיהוי של המשיב בהגשת הבקשה אינו מספיק כדי להתעלם מהסוגיה, אך גם קבע כי המערערת אינה יכולה ליהנות משיהוי זה. השאלה השנייה נענתה בחיוב: המערער אכן הסתמך על ראיות שהגשתן לא אושרה. הסתמכות זו לא הייתה קבילה, שכן המסמכים הנדונים לא התקבלו כראיה בבית משפט קמא. לבסוף, באשר לבקשה לצרף ראיות, מצא בית המשפט כי המערער לא הסתפק בסיכומו של דבר בחומר הראיות, אלא אף ציטט אותן בהרחבה. עם זאת, בית המשפט החליט שלא למחוק את הבקשה בשלב זה. כתוצאה מכך, יוחזרו הסיכומים הקיימים של המערערת ויוחלפו בסיכומים מתוקנים עד למועד שנקבע. סיכומי המשיב ותגובתו לבקשת הראיות צפויים אף הם במועד קצוב, עם תשובה אפשרית של המערערת לאחר מכן. בית המשפט לא הורה על הוצאות כלשהן הקשורות לבקשה וביקש שההחלטה תוגש ברשומות השופטים.