ב"ש 94308/05

תקציר

פסק הדין הנדון נובע מערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה לדחות בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים. בית משפט השלום קבע כי כתב האישום שהוגש על ידי תובע משטרתי נעדר סמכות, שכן בנסיבות המקרה רק תובע מטעם הפרקליטות מוסמך לכך. כתב האישום יוחס למשיב החזקת למעלה מ-40 גרם הרואין, סם מסוכן, בשלוש הזדמנויות שונות. החלטתו של בית משפט קמא התבססה על פרשנות תיקון 33 לחוק סדר הדין הפלילי וההוראות הרלוונטיות בדבר חלוקת הסמכויות בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית. עם זאת, ערכאת הערעור לא הסכימה וקיבלה את הערעור. בית המשפט קבע כי לתובע המשטרתי יש סמכות להגיש כתב אישום ולנהל את התיק בבית משפט השלום, ובלבד שההחלטה על העמדה לדין אושרה על ידי פרקליט המחוז. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הדגיש כי תיקון 33 נועד ליצור אחדות תפקודית בין סמכותה של התביעה המשטרתית לייצג את המדינה לבין סמכותה להחליט בעבירות פליליות מסוימות. משכך, התקבל הערעור, בוטלה החלטת בית משפט קמא ומעצרו של המשיב הוארך עד למתן החלטה חדשה בבקשת המעצר על ידי בית משפט קמא. פסק דין זה מחזק למעשה את סמכויותיו של התובע המשטרתי בניהול תיקים שבסמכותו של בית משפט השלום.