ע"פ 4598/09

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על הרשעתו בגרימת מוות ברשלנות של בית משפט השלום בירושלים. המערער, מנהל בית ספר לבנים, הורשע בכך שלא מנע כניסת כלי רכב למתחם בית הספר, לא גידר את השטח ולא קבע נוהל לאיסוף תלמידים, דבר שהביא למותו של תלמיד בן 6 מפגיעת רכב. הערעור מערער הן על גזר הדין והן על גזר הדין. בית משפט קמא עמד על כך שהמערערת לא עשתה די כדי להבטיח את שלומם של התלמידים, למרות שידעה על הסכנה הטמונה בכניסת כלי רכב לחצר בית הספר. המערער ניסה להתקין שערים וגדרות בכניסות לבית הספר, אך מאמציו סוכלו על ידי עיריית ירושלים. בית המשפט דחה גם את עדותו של המערער לפיה לא נקט באמצעים חריפים יותר מחשש לעימות ולאובדן מקום עבודתו. בית המשפט הרשיע את המערער וגזר עליו שלושה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי. בערעור נטען כי יש לשקול את מאמציו של המערער לשפר את הבטיחות בבית הספר ואת הישגיו החיוביים כמנהל. יתר על כן, השיהוי בהגשת כתב האישום, חמש שנים לאחר האירוע, צריך להילקח לטובתו. המשיב מדגיש את משמעות דברי בית המשפט בדבר רמת ההתנהגות הנדרשת ורשלנות המערער. פסק הדין דן בעקרונות המנחים את שיקול דעתו של בית המשפט שלא להרשיע אדם למרות שהוכחה עבירה פלילית. במקרה דנן, האינטרס הציבורי בהרשעת המערער, לרבות חומרת העבירה והצורך בהרתעה, גובר על נסיבותיו האישיות של המערער ועל סיכויי שיקומו. לפיכך, הערעור מתקבל, והמערער נמצא אשם ללא הרשעה. במקום זאת, הוא נידון ל-150 שעות עבודות שירות.