ע"א 2333/09

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב עניינו בתביעה שנדחתה על ידי פ.מ.ר השרון בע"מ (המערערת) נגד שירביט חברה לביטוח בע"מ, גבי לחמן סוכנות לביטוח ובעליה גבי לחמן (ביחד המשיבים), בעקבות אירוע בו טבעה סירתו של המערער ונגרם לה נזק. המחלוקת העיקרית היא האם על המשיבים לפצות את המערערת בגין הנזקים האמורים. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת המשיבים, בקובעה כי המערערת לא גילתה עובדות מהותיות על מצב הסירה, מה שהוביל את המבטחת לבטל את הפוליסה. עוד קבע בית המשפט כי הספינה לא הייתה במצב תקין להפלגה, דבר ששלל את הכיסוי הביטוחי. כמו כן, היא דחתה את התביעה נגד הסוכן, וקבעה כי הוא פעל בסבירות ולא היה אחראי לאירוע. המערערת טענה כי הסוכן ידע על מצבה של הסירה והיה עליו ליידע את המבטחת, אך קביעותיו העובדתיות של בית המשפט, שהתבססו על הערכות מהימנות, קבעו אחרת. הדין החל במקרה זה הוא חוק הביטוח הימי האנגלי, הקובע חובת גילוי גבוהה יותר למבוטח. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי המערערת לא מילאה את חובת הגילוי שלה כלפי המבטחת וגם לא עמדה בדרישות הפוליסה. בנוסף, אישר בית המשפט את דחיית התביעה נגד הסוכן, והסכים כי הוא פעל בסבירות והאחריות מוטלת על המערער. נוכח חוסר הגילוי ואי עמידתה של המערערת בתנאי הפוליסה, לצד גורמים נוספים, קבע בית המשפט כי המשיבים פטורים משיפוי המערערת. לבסוף, בית המשפט לא התערב בהחלטת הערכאה הנמוכה לדחות תצהיר של אדם שנפטר כראיה ואישר את דחיית הערעור, תוך שהוא מותיר את המערערת אחראית להוצאות המשפט של המשיבים.