ת"צ 15174-12-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שנמסרו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט אבי סתיו)** **הקדמה:** ההחלטה דנה בבקשה שנייה של המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") לביטול היתר המצאה. בקשה זו הוגשה לאחר שהדיון בבקשה הראשונה עוכב עד להשלמת הליכי המצאה למשיבה 4. ההליך מתנהל במסגרת תובענות ייצוגיות שהוגשו בעקבות גילוי חומר מסרטן בתרופות המכילות "ואלסרטן". **רקע עובדתי ומהלכים דיוניים:** 1. **הגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית:** הוגשו שתי בקשות נפרדות לאישור תובענה ייצוגית, שאוחדו לבקשה מאוחדת. 2. **טענות מרכזיות:** בקשת האישור טוענת כי חומר הגלם "ואלסרטן", המיוצר על ידי המשיבה (לטענת המבקשים), מכיל חומר מסרטן (NDEA), מה שהוביל להחזרת תרופות מהמדפים ולנזקים לחברי הקבוצה. 3. **היתר המצאה ראשוני:** נתבקש והתקבל היתר המצאה מחוץ לתחום שיפוט למשיבה 1, ובהמשך הוחלף היתר זה על בקשת האישור המאוחדת. 4. **העלאת טענות מצד המשיבה:** המשיבה טענה כי אינה יצרנית חומר הגלם, אלא חברה אחרת בהודו (המשיבה 4), השייכת לאותו תאגיד. 5. **תיקון בקשת האישור והוספת המשיבה 4:** בעקבות טענות המשיבה, תוקנה בקשת האישור והמשיבה 4 נוספה כצד, כאשר נטען כי היא בבעלות ובשליטת המשיבה. 6. **הליכי המצאה למשיבה 4:** ניתנו היתרי המצאה למשיבה 4, ולאחר עיכובים ודחיות, הוחל בהליך המצאה בהתאם לאמנת האג. 7. **בקשה חדשה לביטול היתר המצאה:** המשיבה הגישה בקשה חדשה לביטול היתר המצאה, בטענה שהגשת בקשת אישור מתוקנת מהווה עילה חדשה לביטול, שכן טענותיה נגדה שונות מהותית. **עקרונות משפטיים ודיון:** 1. **היקף הדיון בבקשה לביטול היתר המצאה (פסקה 11):** * **עקרון:** בית המשפט קבע כי ההחלטה הקודמת, שעיכבה את הדיון בבקשה הראשונה לביטול היתר המצאה עד להשלמת הליכי ההמצאה למשיבה 4, אינה מונעת דיון נפרד בבקשה *חדשה* לביטול היתר המצאה. * **הנימוק:** ההחלטה הקודמת התייחסה לטענות שהועלו במסגרת הבקשה הראשונה. העלאת טענות *חדשות* על ידי המשיבה, המבוססות על התפתחויות דיוניות *חדשות* (תיקון בקשת האישור), מהווה עילה לדיון נפרד. זהו חידוש דיוני המאפשר התמודדות עם התפתחויות דינמיות בהליך. 2. **מהותיות השינוי בכתב הטענות והשפעתה על היתר ההמצאה (פסקה 12-13):** * **עקרון:** בית המשפט קבע כי קיים הבדל מהותי בין טענות המשיבה בבקשת האישור המקורית לבין הטענות בבקשת האישור המתוקנת. * **הבקשה המקורית:** ייחסה למשיבה עצמה את ייצור חומר הגלם. * **הבקשה המתוקנת:** מייחסת למשיבה אחריות לייצור חומר הגלם בעיקר מכוח בעלותה ושליטתה המלאה (בשרשור) במשיבה 4, תוך התייחסות אליהן כאל גוף אחד. * **השלכה משפטית (החידוש העיקרי):** כאשר תוקן כתב הטענות הפותח (בקשת האישור) באופן מהותי *לאחר* שהתקבל היתר המצאה והוגשה בקשה לביטולו, התובע (המבקש) מחויב להתחיל את הליך ההמצאה מראשיתו ביחס לכתב הטענות *המתוקן*. המצאת כתב הטענות המקורי מתבטלת מאליה. * **הנימוק המשפטי:** * **תכלית ההמצאה:** המצאה מחוץ לתחום שיפוט נועדה לא רק ליידע את הנתבע הזר על קיומו של הליך, אלא בעיקר לרכוש סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל על הנתבע הזר (ראו הפסיקה המוזכרת). * **שינוי מהותי:** כאשר כתב הטענות הפותח, שעליו התבססה ההחלטה להעניק היתר המצאה, משתנה באופן מהותי, כתב הטענות הראשון הופך ל"לא רלוונטי" מבחינת סמכות בית המשפט. אין להסתמך על המצאה קודמת כדי להחיל את מרותו של בית המשפט על הנתבע ביחס לטענות חדשות. * **הגינות כלפי הנתבע:** לנתבע (המשיבה) הזכות לקבל לידיו את כתב הטענות המעודכן והרלוונטי ביותר, שאיתו הוא נדרש להתמודד. * **תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:** הפסיקה מתבססת על עקרונות תקנה 158(א) (המצאה מחוץ לתחום) ועל תקנה 166 (כפירה בסמכות), תוך הרחבה של העיקרון הקיים. * **חידוש פרקטי:** בית המשפט מכיר בכך שהדבר עשוי להאריך הליכים ולסרבלם, אך קובע שאין מנוס מכך בשל הכללים המחייבים לגבי המצאה מחוץ לתחום, במיוחד כאשר מדובר ב"כתב טענות פותח". 3. **הבחנה בין הדיון בבקשה לביטול לגבי המשיבה 1 לבין המשיבה 4 (פסקה 11):** * **עקרון:** בית המשפט פירש את החלטתו מיום 12.9.2020 בצמצום. הוא קבע כי אין הכרח לדון *תמיד* בבקשות הביטול של המשיבה 1 והמשיבה 4 יחד. * **הנימוק:** ההחלטה הקודמת התייחסה לבקשה לביטול היתר המצאה *הראשונה* של המשיבה 1. כעת, עם הגשת בקשה *חדשה* לביטול, המבוססת על שינוי מהותי בכתב הטענות, מתאפשר דיון נפרד. ההחלטה הקודמת התייחסה ל"טענות שעשויות המשיבה 4 להעלות", ולא מנעה דיון בטענות חדשות של המשיבה 1. 4. **היעדר התייחסות לגופה של הטענה מצד המבקשים (פסקה 13):** * **ביקורת:** בית המשפט מציין כי בתגובתם, המבקשים לא התייחסו לגופו של הטיעון כי יש לבצע המצאה חדשה של בקשת האישור המתוקנת, אלא התבססו על טענת פיצול הדיון. 5. **השלכות ההחלטה והוראות דיוניות (פסקה 15):** * **תוצאה:** בקשת המשיבה 1 התקבלה. היתר ההמצאה של בקשת האישור המקורית למשיבה 1 בוטל. * **המשמעות:** המבקשים נדרשים להגיש בקשה חדשה להיתר המצאה למשיבה 1, ביחס לבקשת האישור *המתוקנת*. * **לוח זמנים:** המבקשים ניתנו הוראות להגיש בקשה כאמור עד לתאריך מסוים. * **הוצאות:** המבקשים חויבו בהוצאות המשיבה 1, תוך התחשבות בהיקף הדיון ובנטייה שלא להכביר בהוצאות כנגד מבקש בתובענה ייצוגית. **חידושים משפטיים עיקריים:** 1. **החלת כלל ההמצאה מחדש במקרה של תיקון מהותי בכתב טענות פותח:** החידוש המרכזי הוא קביעתו של בית המשפט לפיה תיקון מהותי בבקשת אישור תובענה ייצוגית (או בכתב תביעה), *לאחר* שהתקבל היתר המצאה מחוץ לתחום והוגשה בקשה לביטולו (או טרם הוגשה בקשה אך טרם חלף המועד), מחייב את המבקשים (או התובעים) להתחיל את הליך ההמצאה מחדש, לרבות הגשת בקשה חדשה להיתר המצאה, ביחס לכתב הטענות המתוקן. הדבר נובע מהתכלית הכפולה של הליך ההמצאה: יידוע ורכישת סמכות שיפוט, והצורך בשמירה על הגינות דיונית כלפי הנתבע. 2. **פרשנות גמישה להחלטות קודמות:** בית המשפט הדגים גמישות דיונית בכך שפירש את החלטתו הקודמת באופן צר, ואיפשר דיון נפרד בבקשה חדשה לביטול היתר המצאה, למרות שהחלטה קודמת ביקשה לאחד את הדיון. הגמישות הזו מאפשרת התמודדות עם שינויים דיוניים בלתי צפויים. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס לדיני ההמצאה, ובפרט להמצאה מחוץ לתחום שיפוט. היא קובעת כלל ברור לפיו שינוי מהותי בטענות המועלות כלפי נתבע זר, לאחר קבלת היתר המצאה, מחייב התחלה מחודשת של הליך ההמצאה. הדבר נועד להבטיח הן את סמכות בית המשפט והן את זכויות הנתבע לקבל לידיו את הטענות המעודכנות והרלוונטיות ביותר. ההחלטה שמה דגש על ההבחנה בין "המצאה" (Service) כפעולה טכנית לבין "רכישת סמכות" (Jurisdiction) כתוצאה של הליך המצאה תקין, והשפעת שינויים מהותיים בכתבי הטענות על האחרונה.