בג"צ 3410/19

תקציר

בית המשפט החליט כי לא יתערב בבקשת העותרים לחייב את מדינת ישראל להיענות לבקשתם לקדוח באר מים באזור טול כרם. העותרים ביקשו להקים באר מים בחלק מהשטח שבשליטת הרשות הפלסטינית. המדינה טענה כי אין לה חובה לאשר את הבאר וכי מדובר בעניין של הרשות הפלסטינית, שכן היא נמצאת בתחום סמכותה. בית המשפט הסכים כי מדובר בסוגיה פוליטית במהותה, ויתרה מכך, לעותר לא היה מעמד משפטי לבקש רשות ממדינת ישראל. ההחלטה שלא לאשר את הבקשה התבססה על דרישה, שנקבעה בהסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית משנת 1995, כי על כל אחד מהצדדים לקבל אישור מראש לרישוי וקידוחים חדשים. מאחר שיש מספר שווה של נציגים ישראלים ופלסטינים במשא ומתן, גם בית המשפט הסכים כי אין זו העילה המתאימה ליישב את הסכסוך ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרת לשלם את הוצאות המדינה בסך 5,000 ₪.