רע"א 22595-01-26

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברע"א 22595-01-26 **הקדמה:** החלטה זו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ניתנה ביום 11 בינואר 2026, ועוסקת בסוגיית שלילת סמכות שיפוט בשל קרבת משפחה. ההחלטה מתבססת על עקרונות יסוד בדין הישראלי, הנוגעים להבטחת הגינות, ניטרליות ואמון הציבור במערכת המשפט. **הרקע המשפטי והנורמטיבי:** סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא החוק המרכזי המעניק את הבסיס לסמכות בית המשפט להורות על העברת דיון בתיק מבית משפט אחד לבית משפט אחר, או לבית משפט אחר באותו דרג. סעיף זה קובע כי "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כי בית משפט יהיה מוסמך לדון בתובענות מסוימות ורשאי הוא להורות, בכל עת, כי תובענה מסוימת שהוגשה לבית משפט תועבר לבית משפט אחר, אף אם אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בה". עם זאת, הפסיקה והפרקטיקה המשפטית פירשו והרחיבו את עקרונות סעיף זה, כך שיכלול גם מצבים בהם קיימת קשת של חששות פוטנציאליים, אף אם לא בהכרח קיימת עילה מפורשת לפסילה על פי חוק. העיקרון המנחה הוא למנוע כל אפשרות של משוא פנים, או אף מראית פני משוא פנים, העלולים לפגוע בתחושת הצדק ואמון הציבור. **ניתוח ההחלטה:** בהחלטה הנדונה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, המכובד על ידי השופט הבכיר יעקב שפסר, מזהה מצב שבו המשיב בתיק, אליהו שפיר, הינו אחיה של שופטת מכהנת באותו בית משפט. זיהוי זה, על פי הוראות סעיף 24 לחוק בתי המשפט, מוביל לבקשה להעברת התיק לדיון בפני בית המשפט העליון. **העקרונות המשפטיים הבאים לידי ביטוי בהחלטה:** 1. **פסלות שופט בשל קרבת משפחה:** אף כי סעיף 24 לחוק בתי המשפט אינו מזכיר במפורש קרבת משפחה כשלילת סמכות, הרי שבהלכה הפסוקה נקבע לא פעם כי קרבת משפחה קרובה ביותר, כגון קרבת דם או קרבת נישואין, בין שופט לבעל דין, יכולה להוות עילה לפסילת שופט. זאת, מתוך דאגה לשמירה על עקרון האובייקטיביות והניטרליות השיפוטית, וכן למניעת מראית פני משוא פנים. בית המשפט אינו מחכה להוכחת משוא פנים בפועל, אלא די בקיום של "חשש סביר" למשוא פנים. 2. **מראית פני משוא פנים (Apparent Bias):** עיקרון זה חשוב לא פחות מעצם קיום משוא הפנים. גם אם השופט פועל באופן הוגן וחסר פניות, עצם קיומה של קרבת משפחה עלולה ליצור אצל בעלי הדין, ובלפני הציבור הרחב, תחושה כי המשפט אינו מתנהל בצורה שוויונית. שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט מחייבת התייחסות גם למראית פני הצדק. במקרה זה, קרבת המשפחה של המשיב לשופטת מכהנת באותו בית משפט, מעוררת בהכרח חשש שכזה, גם אם השופט הדן בתיק (השופט שפסר) אינו קרוב משפחה של אחד מבעלי הדין. 3. **סמכות בית המשפט העליון לקבוע את בית המשפט הדן:** סעיף 24 לחוק בתי המשפט מעניק לבית המשפט העליון (באמצעות הנשיא) סמכות רחבה להורות על העברת דיון. במקרה זה, בית המשפט המחוזי, בהבנתו את המצב הרגיש, אינו נוקט בסמכותו שלו להעביר את התיק, אלא מפעיל את מנגנון הפנייה לבית המשפט העליון, שיקבל את ההחלטה המוסמכת בעניין זה. זוהי התנהלות נכונה ומכבדת, המכירה בסמכותו העליונה של בית המשפט העליון במקרים כאלו. 4. **השלכות על ניהול התיק:** עצם ההחלטה להביא את התיק לידיעת נשיא בית המשפט העליון, מובילה לעיכוב זמני בניהול התיק עד לקבלת החלטה בדבר בית המשפט שידון בו. זהו מחיר הכרחי לשמירה על תקינות ההליך. **חידוש משפטי (אם קיים):** במקרה זה, אין מדובר בחידוש משפטי מובהק, אלא ביישום של עקרונות משפטיים מבוססים של פסלות שופט ומראית פני משוא פנים, במסגרת הסמכות הנתונה לבית המשפט לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההגנה על אמינות וטוהר השיפוט, ומראה כיצד בית המשפט נוקט צעדים פרואקטיביים על מנת למנוע כל פגם בהליך, גם אם מדובר בפוטנציאל בלבד. **סיכום:** החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברע"א 22595-01-26 היא דוגמה ליישום קפדני של עקרונות יסוד בדין הישראלי הנוגעים לאובייקטיביות, ניטרליות ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. באמצעות הפנייה לבית המשפט העליון, מובטח כי התיק ידון בפני בית משפט שיפעל ללא כל חשש של ניגוד עניינים או מראית פני משוא פנים, ובכך יישמרו על טוהר ההליך השיפוטי.