ת"צ 38647-12-09

תקציר

פסק דין זה דן ביכולתו של הציבור ליזום תובענות ייצוגיות התורמות לשמירה על הסביבה ולשמירה עליה. המקרה המדובר עסק בפריצה בצינור ביוב שגרמה למי ים מזוהמים, מה שגרם לסגירת חופי הים בתל אביב ובהרצליה למשך למעלה מחודשיים. הוגשו שתי תביעות ייצוגיות נפרדות, האחת על ידי קבוצת גולשים והשנייה על ידי דייגים, בדרישה לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהסגר. בין הנאשמים היו עיריות מקומיות ורשויות סביבתיות, שהכחישו את הטענות והטילו את האחריות לאירוע. לאחר דיונים מקדמיים הציע השופט מתווה פשרה, שהוביל להסכם פשרה בין הצדדים. הסדר הפשרה כולל פיצוי כספי לדייגים שאיבדו הכנסות, פרויקט חינוכי-מדעי להעלאת המודעות לזיהום הים והתחייבות הנתבעים לממן וליישם צעדים שמטרתם למנוע זיהום עתידי. השופט מדגיש את החשיבות הציבורית של תובענות ייצוגיות סביבתיות אלה בהטלת אחריות על הרשויות והמזהמים על מעשיהם ובעידודם להפנים את העלויות של מניעת מפגעים סביבתיים. למרות הביקורת שנמתחה על פשרות קודמות בתביעות ייצוגיות שעסקו בזיהום סביבתי, השופט סבור כי הסדר הפשרה הנוכחי, אף שאינו משקף את מלוא הנזק, משמש כלי יעיל להגנה על הסביבה ולהרתעתה. הסדר הפשרה מאושר, ובית המשפט מורה על תשלום שכר לתובעים המייצגים ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין מדגיש את תפקידה של האכיפה האזרחית בהגנה על הסביבה, הכרה בזכות לסביבה נאותה ואת הצורך של הרשויות לקחת אחריות על כשלים סביבתיים.