ע"מ 11503-05-16

תקציר

התיק, ע"א 11503-05-16 קופל נ' פקיד השומה רחובות, סובב סביב מיסוי רווחים שהופקו מסחר בביטקוין. המערער, קופל, טען כי יש לראות בביטקוין "מטבע" או "נכס", ולפיכך יש לפטור את הרווחים ממכירתו ממס רווחי הון לפי סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה. בית המשפט, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט שמואל בורנשטיין, בחן בדקדקנות את ההגדרות של "מטבע" ו"מטבע חוץ" לפי חוק בנק ישראל ופקודת מס הכנסה, ומצא כי ביטקוין אינו נופל לאף אחת מהקטגוריות. השופט הבהיר כי המונח "מטבע" מתייחס לאמצעי תשלום פיזי, כגון שטרות או מטבעות, שברור כי ביטקוין אינו. השופט בורנשטיין דן גם בהגדרת "מטבע חוץ", המחייבת את המטבע להיות "הילך חוקי" במדינה זרה, קריטריון שהביטקוין אינו עומד בו. פסק הדין התעמק גם במשמעות היומיומית של המונח "מטבע" ובתפקידי הכסף בכלכלה, והגיע למסקנה כי ביטקוין אינו ממלא את הדרישות להגדרתו כ"כסף" ואינו נהנה מהאמון הקשור למטבעות מבוססים. כמו כן, עמד בית המשפט על תכליתו של הפטור ממס בגין הפרשי הצמדה, והסביר כי מטרתו להימנע ממיסוי הכנסות שאינן מהוות גידול ממשי בכוח הקנייה. השופט הדגיש כי הפטור אינו חל על רווחי ביטקוין, שכן רווחים אלה נובעים מעליית ערך הביטקוין ומהווים התעשרות ברורה. קופל טען לחילופין כי יש לראות בביטקוין "נייר ערך" או "נכס" צמוד לשער הביטקוין, מה שהופך את עליית ערכו לפטורה ממס. השופט דחה טענה זו, והדגיש כי ביטקוין אינו יכול להיחשב בו זמנית כנייר ערך וכמטבע שאליו הוא צמוד. בנוסף, בית המשפט מצא כי ביטקוין אינו עונה להגדרה של נייר ערך לפי חוק ניירות ערך והוא מסווג בצורה הטובה ביותר כ"נכס דיגיטלי". השופט התייחס גם לטענת המערערת בדבר מיסוי רטרואקטיבי והפגיעה הנטענת בזכות ההסתמכות. בית המשפט קבע כי הטענה נעדרת ראיות קונקרטיות וכי המערערת לא הוכיחה כל הסתמכות מזיקה על עמדתן הנטענת של רשויות המס. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, ובית המשפט קבע כי רווחי ביטקוין חייבים במס רווחי הון. המערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיב, וקנס הגירעון שהטיל המשיב על כנו. ההחלטה הדגישה כי ביטקוין, במתכונתו הנוכחית, אינו יכול להיחשב כ"מטבע" לצרכים משפטיים או כלכליים, ובוודאי שלא לצורכי מס, וכי יש עוד דרך ארוכה לעבור לפני שניתן יהיה לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" ולקבל יחס מס זהה למטבעות מסורתיים.