פ"א 198/08

תקציר

במקרה זה הורשע המערער בשורה של אישומים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לדירה, גניבה ושיבוש הליכי משפט, שנבעו משני אירועים נפרדים של פריצה וגניבה. האירוע הראשון כלל פריצה לבית ספר וגניבת ציוד, ואילו האירוע השני כלל פריצה נועזת לדירה בקומה השנייה, גרימת נזק והותרת בלגן. עבירות אלה בוצעו בעת שהמערער היה נתון במעצר בית בגין עבירות קודמות. המערער הודה בעבירות במסגרת הסדר טיעון, שהוביל לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל וקנס של 5,000 ₪. בערעור על חומרת עונש זה, נטען כי בית משפט קמא לא שקל די הצורך את עקרון הענישה האחידה ביחס לשותפו לקשר, אלחנן פלח, שנידון ל-18 חודשי מאסר, וכי הוא לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער ולפוטנציאל השיקום. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור והותיר על כנו את העונש המקורי. בית המשפט נימק החלטה זו בכך שהכיר בחלקו של המערער בקשירת קשר לביצוע פריצות, בעברו הפלילי הקודם ובחוסר החרטה שלו. כמו כן, הדגיש בית המשפט את חומרת ביצוע עבירות אלה במעצר בית ואת הצורך להרתיע מפני התנהגויות מסוג זה. עקרון הענישה האחידה נשקל אל מול שיקולים אחרים, והביא את בית המשפט למסקנה כי גזר דינו של בית משפט קמא היה ראוי.