בר"ע 58030-01-16

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת משפטית בנוגע לשלילת גמלת ניידות ממבקש על ידי הוועדה הרפואית לעררים, אשר אושרה על ידי בית המשפט האזורי תל אביב. המבקש ערער על החלטת הוועדה וטען כי אבחנתו צריכה להיות זכאית לפי סעיפי הליקוי לגמלת ניידות על פי הסכם הניידות, למרות שאינו חולה במחלה אורגנית. בתחילה הכירה ועדה מחוזית בליקוי של המבקש וקבעה לו 60% מוגבלות בניידות, אך המוסד ערער בטענה שהמחלה אינה אורגנית. הוועדה הרפואית לעררים הסכימה עם המוסד, דחתה את האבחנה של אטקסיה מסיבות שאינן אורגניות וסיווגה את מצבו של המבקש כתגובה שנויה במחלוקת. בית המשפט המחוזי אישר זאת, וקבע כי אין להפריע לקביעותיה הרפואיות של הוועדה, שכן המבקש לא סבל בפועל מאטקסיה או ממצב כלשהו המכוסה תחת הסעיף הרלוונטי. המבקש טען כי הוועדה הייתה צריכה לשקול חוות דעת מומחה המציעה אטקסיה מהפרעה קונברסיבית, וכי הליקוי שלו עדיין צריך להיחשב תחת הפרעות תנועה לא אורגניות. הרשות המבקרת הצביעה על ליקויים ברציונל של הוועדה, והנחתה את המוסד לביטוח לאומי להבהיר את עמדתם, במיוחד בנוגע לחוות דעת מומחים כמו זו של פרופ' אורי, ולבחון מחדש האם הליקויים של המבקש תואמים את קריטריוני הנכות. למרות שהמבקש ביקש כי הבדיקה תיערך על ידי הרכב אחר, פסק הדין לא מצא עילה חריגה לשינוי כזה. המוסד לביטוח לאומי התבקש לתת תשובות נוספות עד 10 בספטמבר 2016, תוך שמירה על הפאנל הנוכחי להערכה מחודשת.