בג"צ 488/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הסירוב להעניק לעותרים היתרי יציאה מהארץ ונסיעה למכה שבסעודיה לצורך העלייה לרגל המוסלמית. הסירוב התבסס על חששות ביטחוניים שהעלה שר הפנים, שנבעו מקשריהם של העותרים עם פעילויות או ארגונים קיצוניים. בית המשפט קבע כי לא יתערב בשיקול דעתו של השר בעניינים אלה, אלא אם כן ההחלטות התבססו על טעמים בלתי סבירים או בלתי מבוססים או על שיקולים בלתי ענייניים. נוכח רגישותו של המידע הביטחוני והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בנסיעה למדינות אויב, קבע בית המשפט כי השר יכול להסתמך על ראיות קלות משקל ואינו נזקק למתן היתרים במקרים של ספק. בבג"ץ 488/83 השתתפה העותרת, אישה שסייעה לאחיה בפעילות קיצונית, בעצרות יום האדמה ולא הצליחה להפריך את החששות הביטחוניים שהעלו המשיבים. בבג"ץ 496/83 הצדיקו התבטאויותיו ופעילותו של העותר, לרבות מעורבותו בקבוצה דתית קיצונית, את הסירוב להעניק לו היתר. בבג"ץ 505/83 מצא בית המשפט, לאחר עיון בחומר חסוי, הצדקה לחששות הביטחוניים שהעלה המשיב ביחס לאסוציאציות ולאמירות של העותר. בית המשפט הדגיש את ההיקף הצר של התערבותו בהחלטות שיקול דעת מסוג זה ודחה את כל שלוש העתירות. השופטים מתחו ביקורת גם על היעדר נהלים מסודרים להגשת בקשות להיתרי יציאה והציעו למשיבים לתקן את המצב בעתיד. פסקי הדין בתיקים אלה ניתנו בנפרד ומאוחדים כעת בפסק דין זה.