ע"א 603/71

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בדבר קדימות השעבודים על נכסיה של החברה לייצור ושיווק יהלומים בקה בע"מ (להלן: החברה). החברה משכנה את נכסיה לבנק המשיב בשנת 1960 ולאחר מכן משכנה חלקות קרקע ספציפיות למערערים ללא הסכמת הבנק בשנת 1964. כאשר מונה כונס נכסים לאכיפת איגרת החוב של הבנק, התעוררה השאלה האם לשעבוד הצף של הבנק או למשכנתא הרשומה של המערערים יש קדימות לכך. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הבנק והוביל את המערערים לערער. בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן על ידי ממלא מקום הנשיא זוסמן, אישר את הערעור בחלקו. בית המשפט קבע, כי בעוד שהשעבוד הצף של הבנק אכן גובר על המשכנתא של המערערים על נכסי החברה, הרי שלמשכנתא של המערערים על חלקות הקרקע שנרכשו על ידי החברה הייתה עדיפות על פני השעבוד הצף. זאת, משום שרכישת הקרקע הייתה קשורה ישירות להלוואה שהעמידו המערערים, שאפשרה לחברה לשלם את מחיר הקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא כי נדרשת הבהרה נוספת לגבי הסכום המדויק שלוו מהמערערים עבור רכישת הקרקע ויתרת החוב, שכן ייתכן שחלק מהתשלומים מומנו ממקורות אחרים. לפיכך הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי להכרעה נוספת. ככלל, פסק הדין הדגיש את אופיים של שעבודים צפים ואת האינטראקציה שלהם עם משכנתאות רשומות, תוך הבהרת זכויותיהם של גורמים שונים המעורבים בסכסוכים מסוג זה, עם השלכות על דיני החברות וזכויות הקניין בישראל.