בד"א 52/06

תקציר

הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין מערערת על זיכויו של עורך דין בבית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב, שהואשם בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת בשלוש ערכאות שונות. האישום הראשון מתייחס לבקשת עורך הדין לדחות דיון לכאורה בשל נוכחותו בכנס, אך בהמשך הוא נראה נוכח בדיון נוסף. באישום השני והשלישי נטען כי עורך הדין ביקש דחיית דיונים בעילה של מחלה, בעוד שבפועל ניהל הליכים משפטיים אחרים. בית המשפט המחוזי זיכה את עורך הדין מכל אשמה, מה שהוביל את הוועדה לערער על האישומים השני והשלישי, בנוגע לטענות הכוזבות לכאורה על מחלה. עורך הדין טען כי יש לבטל את האישומים על בסיס הגנה מן הצדק בשל החקירה הפסולה שהתנהלה נגדו. בית המשפט העליון דן בתחולת ההגנה מפני צדק בדין המשמעתי וקובע כי היא אמנם נדירה, אך היא אפשרית בנסיבות חריגות. באשר לאישום השני, בית המשפט מוצא כי טענת המחלה של עורך הדין נתמכה באישור רפואי, והוועדה לא הביאה ראיות הסותרות אותה. באישום השלישי מסכים בית המשפט עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי עורך הדין לא הגיע לדיון באופן אישי אלא שלח את אחיו במקומו. בית המשפט מדגיש כי הראיות שהוצגו אינן מצדיקות התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ומציע לדחות את הערעור, אשר אושר ברוב קולות. השופט אליקים הררי מציג דעה חולקת, וסבור כי היה מקום להרשיע את עורך הדין בעבירה פחותה הקשורה להתנהגות שאינה הולמת, שכן מעשיו יצרו רושם של חוסר כנות ומניפולציה.