ת"א 11366-07-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט השלום בחדרה (כבוד השופט יניב הלר) בתיק ת"א 11366-07-24, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים הרלוונטיים: **עובדות הרקע:** התביעה עוסקת בהטענה שהנתבע, שהיה ידיד התובעים, הפגיש אותם עם אדם שלישי ("אריק") אשר הונה אותם והביא להפסד כספי. הנתבע טוען כי לא ידע על ההונאה, לא התכוון להונות, ואף הוא נפגע מהונאותיו של אריק. **הבקשה שבכותרת:** התובעים הגישו בקשה לפסילת השופט ולעיכוב ביצוע החלטה עד להכרעה בבקשת הפסלות. **ניתוח משפטי:** 1. **עקרון יסוד – מראית פני הצדק והימנעות ממשוא פנים:** הזכות להליך הוגן, ובפרט עקרון השופט הניטרלי, מחייבים כי לשופט לא יהיה כל עניין אישי בתיק, ושלא תהיה לו דעה קדומה או הטיה כלפי צד כלשהו. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי "ניתן לפסול שופט אם מצא בית המשפט כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בקשת פסלות נועדה להבטיח עקרון יסוד זה. 2. **תקנה 173 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – הדרישה להגשת בקשה מידית:** תקנה 173(א) קובעת כי "בעל דין המבקש לפסול שופט חייב להגיש בקשה בכתב... מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות, ולפני כל טענה אחרת". **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי בקשת הפסלות של התובעים לוקה בשיהוי מהותי, שכן היא הוגשה למעלה מחודשיים לאחר הדיון המדובר (28.9.2025) וללא כל טענה בעניין בדיונים או בקשות קודמות. קביעה זו מהווה מכשול דיוני משמעותי בפני בקשת הפסלות, ומבוססת על פסיקה רבת שנים המחייבת הגשת בקשה כאמור ללא דיחוי. 3. **הבחנה בין הבעת דעה שיפוטית לבין הטיה:** בית המשפט נדרש לבחון האם האמירות המיוחסות לו בדיון קדם המשפט (28.9.2025) מהוות עילה לפסלות, או שמא מדובר בהבעת דעה שיפוטית כנה במסגרת ניסיון לקידום פשרה. **החלטת בית המשפט:** השופט הלר דחה את טענת ההטיה, וקבע כי האמירות שאליהן התייחסו התובעים (לגבי הסיכוי הנמוך שהנתבע יקבל הוצאות) היו חלק מהערכה כנה של סיכויי הצדדים, ובמטרה להביאם לפשרה. השופט הדגיש כי הקשר הדברים, כפי שמופיע בפרוטוקול המלא, אינו תומך בטענת ההטיה, אלא מראה על ניסיון להציג תמונה אובייקטיבית. **עקרון משפטי/חידוש:** עצם הבעת דעה שיפוטית לגבי סיכויי התיק, ואף הצגת דעה זו בפני הצדדים באופן שמנסה לקדם פשרה, אינם מהווים כשלעצמם עילת פסלות. בית המשפט מחוייב לשקף לצדדים את הערכתו לגבי התיק, במיוחד כאשר מדובר בדיון מקדמי או מסכם. 4. **התמודדות עם התנהלות דיונית תמוהה של עורך דין:** החלטת בית המשפט חושפת התנהלות של בא כוח התובעים בדיונים, שכללה אמירות שהוגדרו כ"חוצות את רף החוצפה" (כגון "לא קראת את התיק"). בית המשפט מציין כי למרות זאת, נהג באיפוק, ובמקרים מסוימים אף קיבל התנצלות, תוך הדגשת כי קרא את התיק ביסודיות. **עקרון משפטי:** התמודדות של בית המשפט עם התנהלות דיונית חריגה של אחד הצדדים, תוך הפגנת סבלנות ואיפוק, אינה מהווה עילה לפסלות. להיפך, היא עשויה להעיד על חוסר הטיה, שכן בית המשפט נמנע מלהגיב באופן תגובתי ולא מידתי. 5. **החלטות דיוניות כעילה לפסלות:** התובעים טענו כי החלטות קודמות של בית המשפט (לגבי זימון עדים, דחיית בקשות לגילוי מסמכים, הטלת הוצאות) מהוות התנהגות מפלה ומוטה. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט דחה טענות אלו, וקבע כי החלטות משפטיות ודיוניות, בפרט כאלה הנוגעות לסדרי דין, אינן מהוות עילה לפסלות. ניתן להשיג עליהן במסגרת הליכי ערעור. כלל זה תקף ביתר שאת לגבי החלטות עבר שניתנו בנימוקים ברורים. **עקרון משפטי:** קיים קו ברור בין שגיאה דיונית או אי הסכמה עם החלטה, לבין עילת פסלות. החלטות שניתנו כחלק מסמכותו הדיונית של בית המשפט, גם אם אינן לרוחו של צד, אינן פוסלות את השופט. 6. **בחינת סיכויי הליך במסגרת בקשה להפקדת ערובה:** התובעים ייחסו משמעות לפסיקת בית המשפט בהחלטה קודמת (29.4.2025), שבה קיבל חלקית בקשת הנתבע להפקדת ערובה, ובה המליץ על פשרה. בית המשפט הבהיר כי במסגרת דיון בבקשה להפקדת ערובה, בית המשפט נדרש לבחון את סיכויי התובעים בהליך. **עקרון משפטי/חידוש:** ההחלטה מדגישה כי בחינת סיכויי ההליך במסגרת הדיון בבקשת הפקדת ערובה היא חלק אינטגרלי מהסמכות הדיונית של בית המשפט, ואינה מעידה על הטיה או דעה קדומה (בהתבסס על פסיקה כגון רע"א 544/89). ההמלצה לפשרה אף נוסחה בזהירות, ללא חיוב. 7. **סמכות בית המשפט לדחות בקשת פסלות ללא צורך בתשובת הנתבע:** בית המשפט דחה את הבקשה ללא צורך בהפנייתה לתשובת הנתבע. **תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי:** תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לדחות בקשה לפסלות ללא צורך בתשובת הנתבע, אם מצא כי אין בה ממש. **עקרון משפטי:** הדבר מצביע על כך שבית המשפט ראה בטענות התובעים חוסר בסיס מובהק, או שהשיהוי היה כה משמעותי, עד שלא נדרש דיון נוסף. 8. **דחיית בקשת עיכוב ביצוע:** בית המשפט דחה גם את בקשת עיכוב הביצוע, וציין כי "אין בבקשת פסלות כדי לעכב כל הליך". **תקנה 173(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי:** תקנה זו קובעת כי בקשת פסלות אינה מעכבת את המשך ההליך, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. **עקרון משפטי:** דחיית בקשת עיכוב הביצוע מחזקת את המסר כי בקשת הפסלות נדחתה על הסף, וכי ההליך המשפטי ימשיך כסדרו. 9. **הוצאות:** בית המשפט הטיל הוצאות מדודות בסך 1,000 ₪ על התובעים לאוצר המדינה, מכיוון שהבקשה לא הצריכה תגובת הנתבע. **עקרון משפטי:** הטלת הוצאות נועדה להרתיע מפני הגשת בקשות חסרות בסיס, ולפצות על בזבוז זמן שיפוטי. 10. **טענה לגבי העברת דיון לשופט אחר:** התובעים טענו כי אם בית המשפט לא יפסול עצמו, עליו להעביר את הדיון בבקשה לשופט אחר. בית המשפט דחה טענה זו, וציין כי אינו מכיר סעיף בחוק המאפשר זאת, וכי הסעיף אליו הפנו התובעים (77א(ג) לחוק בתי המשפט) אינו מורה כן. **עקרון משפטי:** הדבר מדגיש את סמכותו של השופט לדון בעצמו בבקשת פסלות המוגשת נגדו, אלא אם כן הדבר בלתי אפשרי מסיבות אחרות (למשל, סמכות עניינית). **חידושים/הדגשים:** * **הדגשת חשיבות השיהוי:** בית המשפט הקדיש תשומת לב רבה לשיהוי בהגשת בקשת הפסלות, והפך אותו לאחד העמודים התומכים בדחייתה. זוהי המחשה פרקטית של תקנה 173. * **הבחנה ברורה בין הבעת דעה שיפוטית להטיה:** ההחלטה מבהירה כי בית המשפט רשאי להביע את דעתו על סיכויי התיק, ואף להשתמש בכך לקידום פשרה, מבלי שהדבר ייחשב להטיה. * **סבלנות כעדות לחוסר הטיה:** התנהלות בית המשפט בהתמודדות עם התנהלות תמוהה מצד בא כוח התובעים, תוך הפגנת איפוק, נתפסת כראיה לחוסר הטיה. * **הבחנה בין השגה על החלטה דיונית לבין עילת פסלות:** הדגשה כי אי הסכמה עם החלטות דיוניות שניתנו בסמכות, אינה פותחת פתח לבקשת פסלות. **לסיכום,** החלטת בית המשפט השלום בחדרה מבטאת יישום קפדני של כללי הפרוצדורה הדיונית, ובפרט את הדרישה להגשת בקשת פסלות מידית, כמו גם את ההבחנה הדקה בין הבעת דעה שיפוטית כנה לבין הטיה פסולה. בית המשפט ביסס את החלטתו על ניתוח פרוטוקול הדיונים, על ההתנהלות הדיונית של הצדדים, ועל הכללים המשפטיים הרלוונטיים, תוך דחיית בקשת הפסלות הן לגופה והן על הסף בשל שיהוי.