המ"ש 3102-01-25

תקציר

בפרשת נאסר נ' מדינת ישראל ואח', בית המשפט המחוזי לתעבורה במחוז מרכז הכריע בבקשתו של המבקש, רועה נאסר, להאריך את המועד האחרון להעמדה לדין בגין עבירת מהירות. בדו"ח נגד נאסר נטען כי היא נהגה במהירות של 116 קמ"ש באזור של 90 קמ"ש. פרקליטה של נאסר טען כי היא לא ידעה על קיומו של הדו"ח וכי הדואר הרשום שנשלח אליה הוחזר כ"לא נדרש". בית המשפט, בראשות השופט עמית בר, הכיר בכך שתעודת המסירה תקפה וכי נאסר לא סתר את חזקת המסירה. עוד ציינה השופטת בר כי בקשתה של נאצר נדחתה בכשנה וחודשיים וכי היא לא הציגה כל טענה עניינית בדבר חשש לעיוות דין. הוא הדגיש את הצורך לכבד את עקרון הסופיות בדיונים וקבע כי האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיו האישיות של נאצר. בעקבות זאת דחה בית המשפט את בקשתו של נאצר להארכת מועד המשפט. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ואישרה את פסק הדין הקיים נגד נאצר.